"אנו כובשים את החוף והגל / אנו בונים פה נמל"

מסע המילים לוקח אותנו לשיט בין נמלי-ים, בתקווה שבסופו נגיע לנמל-מבטחים.

המילה נָמֵּל, וגם נָמָל (זה שעוגנים בו ולא בן-זוגה של הנְמָלָה החרוצה) היא בכלל שיבוש של המילה היוונית limen שמובנה נמל, והיא עצמה שאובה ממילה יוונית אחרת שפירושה בריכה, אגם. במקורות תמצאו את המילה המקורית לְמֵּין וגם לִימֵּין במובן של נמל, וגם את נמל ונָמֵּל. על הנדבן ניקנור שעל שמו אחד משערי בית המקדש נאמר כי "בא עד שהגיע לנמלה של יפו".

נָמָל או נָמֵּל? במקורות תמצאו את שניהם, אבל בשנות ה-30 פסק ועד הלשון: נָמֵּל (אבל בסמיכות נְמל-הבית) והאקדמיה ללשון אימצה זאת. המשורר נתן אלתרמן התרעם על החלטת הוועד וכתב את השיר "לְמִלְחֶמֶת הקָמָץ וְהצֵּירֶה", ובו בין השאר השורות הבאות: "שוֹכֵּב, מְיּבֵּב: - מֵּחיי טוֹב מוֹתִי... / אֵּלִי, לְמִי אֲנִי עָמֵּל? / קִוִּיתִי לִהְיוֹת לְנָמָל אֲמִתִי / וְהִנֵּה / מִתְגָרִים בִּי: / נָמֵּל..!" גם המשוררת לאה גולדברג חרזה בנָמָל, כפי שאפשר לראות בכותרת למעלה, מתוך "שיר הנָמָל" שלה.

כדי לצאת מנמל-התעופה תזדקקו לדרכון, passport בלעז, שמביא אותנו ישירות לנמל הלועזי port השאוּב מן המילה ford, מעבָר על מים רדודים, שכבר הוזכרה כאן בהזדמנות אחרת, ומשמעותה כניסה, כמו ב-Oxford, המקום שבו השוורים עוברים. port הוא מ-portus, נמל בלטינית, וגם שם במקור במשמעות של כניסה, שער; כמו porta, דלת באיטלקית, ו-porter, שוער – ואפילו הקטרקט שבעין שנקרא portcullis, מן הצרפתית porte coulissante, דלת נשמֶטֶת, דימוי לליקוי שמשבש את הראייה.

אותה מילה הגיעה גם ל-portal בתחום האינטרנט שהוא שער-כניסה לאתרים, וגם לארכיטקטורה שבה portico הוא מבנה שבו הגג נתמך בעמודים. אותה מילה תמצאו באנגלית porch שהיא המרפסת המפורסמת שרואים בבתים רבים באזורי הכפר של ארצות הברית, ובה porch swing, ספסל-נדנדה. השער אינו מוגבל למובנו הפיזי, והמנגנון השלטוני של האימפריה העותמנית כונה השער הנשגב, או השער העליון, Bab-ı Ali בטורקית, כמו בשם באב אל-וואד, שער הגיא. ההסברים לאימוץ השער כמטאפורה לשלטון מתייחסים גם לשער מסויים בארמון – וגם לכך שהליכי המשפט התנהלו בשער-העיר.

ההקשר הזה זימן לנו הזדמנות טובה – opportunity באנגלית – להתייחס גם למובן מפתיע: אופורטוניסט הוא כידוע מי שמנצל הזדמנויות, ובדרך כלל נלווית לכך משמעות שלילית. אבל במקור, opportunity הוא מן הלטינית opportunus, מתאים, נוח, והוא לקוח מן הביטוי הקשור ישירות לענייננו: ob portum veniens, כלומר "ההולך לעבר הנמל", והכוונה לרוח הנוחה שמובילה את הספינה לנמל. וכשנגיע אליו בשלום, נרים כוס של יין Port, נכס מותגי של יינות המיוצרים בעמק דואורו בפורטוגל, ומיוצאים בעיקר דרך נמל העיר Porto. כשנאסר על יצרני יין לכנות את מוצריהם בשמות המזוהים עם אזורים מסויימים, הוא נקרא בישראל - "פוֹרָת".

הנמל, ולפניו שער הכניסה והמעבר, כולם מתייחסים לשורש לשוני מוקדם שעניינו להוביל, להסיע, לשאת. ולכן, המילה הזו גם נכנסה לשורה ארוכה של ביטויים וצירופי לשון שעניינם נשיאה ונסיעה. ביניהם porter, סבָּל; וגם porte-monnaie, ארנק, נושא-כסף; וקרוב לו portfolio, מילולית "נושא עלים", שהוא תיק מסמכים, ניירות-ערך למשל; וגם porte-parole, דובֵּר בצרפתית, הנושא את המילה. ועוד ועוד: טרנספורט, אקספורט, report ואפילו ספורט שבא מ-disporter, מילולית להביא מישהו לכיוון מנוגד. comport היא התנהגות – בדיוק כמו שבעברית יש קשר מילולי וענייני בין נהיגה והתנהגות, וכך גם conduire בצרפתית, לנהוג ולהתנהג. אחרי היין, על מנה של פטריות פוֹרְטוֹּבֶלוֹ אפשר אולי לוותר, אך מעטים כנראה מוותרים על שוק השבת ב-Portobello Road בלונדון, שקיבל את שמו מנצחון של האנגלים במאה ה-18 על ספרד ב- Puerto Bello, היום בפנמה.

והטקסט הזה כולו נשמר בקובץ PDF, ראשי תיבות של portable document format.