מה לאוגדונר ולקטיף תמרים?

מסע המילים מתנהל לו הפעם באוטובוס, והסיפור שלו מאגד מילים וביטויים מן השורש אגד, לא אחד אלא כמה וכמה, ולא מקרה הוא שלאחד ולאגד נשמעים דומים וגם משמעותם קרובה. המאגד מאחד דברים ומחברם זה לזה. כאלה הם למשל איגוד, אגודה והתאגדות שקרובים בצליל ובמשמעות לאיחוד והתאחדות.

"וְיעָשׂוּ כולם אֲגֻדָה אֶחָת לעֲשׂות רְצונְָך בְלבָב שָלם" נאמר בתפילת מוסף. לא שהיו כולם אגודה אחת, אבל ב-1912 נוסדה בפולין "אגודת ישראל" המוכרת לנו היטב, אשר על אף אי-ציוניותה (גם על זה היו בה לא מעט חילוקי-דיעות) היתה מיוצגת בכל כנסות ישראל מאז הקמת המדינה.

אגודות יש למכביר, מ"אגודות הכפרים" בגדה המערבית של אז, ועד לאגודת הסטודנטים ואגודות גמ"ח ואגודות עותומניות. מי שמאוד מזוהה עם השורש הוא קואופרטיב האוטובוסים הוותיק "אגד" שנוסד בשנת 1933, כמיזוג של ארבע חברות תחבורה ציבורית ("המהיר", "הגה", "קדימה ו"התאחדות הנהגים") שפעלו באיזורים שונים. את השם הציע לחברי הוועדה המיוחדת לא אחר מאשר המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק שהיה גם מחדש מילים פורה. באותה שנה הוקם גם משרד האגודות השיתופיות המנדטורי שקיים עד היום.

מקום שבו יש צורך באיגוד ובאיחוד כוחות הוא בוודאי הצבא, ושם יש תופעה מעניינת: כמעט כל היחידות הצבאיות נקראות בשם המבטא חלוקה (לצורך הרכבת השלם?) נתחיל מלמטה, כתָה דומה לכת שפרשה מן הרבים. אחריה המחלקה ואחריה הפלוגה, שכמו המפלגה מבטאת חלוקה. גדוד היא מן השורש גדד שפירושו לחתוך, ומכאן גדיד, קטיף התמרים וגם חיתוך הקרניים של בעלי חיים. המילון האטימולוגי של ארנסט קליין מביא שתי משמעויות בשורש אחד: התגודדות שהיא חיתוך ופציעה, כמו למשל בטקס-אבל – והתגודדות שהיא התחברות של אנשים, של אנשי צבא, לקבוצה. לשורש גדד יש גם משמעות של פשיטה ואפילו שוד, והגדודים המוקדמים-לשונית היו כנראה פשוט בוזזים. קרובה לה המילה הארמית גּוּנְדָא שמשמעה יחידה של אנשי צבא וממנה הדרגה גוּנדָר בשירות בתי הסוהר.

"לא תתגודדו" היא מצוות לא תעשה המופיעה בתורה ועיקרה שלא לפצוע את הגוף בשריטה או בחבורה לאות אבל על המת. בתלמוד מובא איסור נוסף שנלמד מאותו פסוק: "לא תתגודדו" – לא תעשו אגודות אגודות. "אמר אביי:... לא תתגודדו כגון שתי בתי דינים בעיר אחת, הללו מורים כדברי בית שמאי והללו מורים כדברי בית הלל". אביי הוא חכם תלמודי ידוע, והמילה הוא במשפט הזה הריהי מונח תחבירי שנקרא אוֹגד ומקשר בין הנושׂא לנָשׂוּא במשפטים שאין בהם פועל.

חוזרים ליחידות הצבא, ובכל זאת מגלים שם את האיחוד ולא הכיתתיות והפלגנות – באוגדה ובאוגדונר המפקד עליה. בין היתר, ייתכן שכפוף לו גם אגד ארטילרי, וככל הנראה יהיה במקום גם תאג"ד שלמרות דמיון הצליל לשורש הוא בעצם ראשי תיבות תחנת איסוף גדודית. ברור שיהיו בתאג"ד סוגים שונים של אגד מדבק, פלסטר שמניחים על הפצע, והוא מן השורש היווני plassein, ליצור, אשר יש לו הסתעפויות מרתקות: מפלסטיקה ופלאזמה, עבור דרך כתבי-פְלסְתר (השמצה, שהעובדות בהם "עשויות"), וגם plaster באנגלית שהוא פשוט טיח שמכסה קירות – ועד פלסטר שמניחים על הפצע לכסותו וזכה לשם העברי אספלנית או אגד מדבק.

ואם תרצו, אין זו אגדה – אבל לה אין כלל קשר לכאן, כי היא צורה משנית של הגּדה, מה שאומרים.