מכה קלה בכנף

"הכְנִיסִינִי תחת כְנָפֵּךְ / והֲיִי לִי אֵּם וְאָחוֹת" קרא המשורר הלאומי, ואנחנו בעקבותיו נפרוש כנף ונתחקה מעט אחר גלגולי המילה, שדומות לה בצליל ובמשמעות יש בכמה מלשונות האיזור.

הכנף המוכרת ביותר היא איבר התעופה של עופות ובעלי-כנף אחרים "וְכָל הָעוֹף לְמִינֵּהוּ כֹל צִפוֹר כָל כָנָף". בערבית, אומר חוקר-המילים קליין, מן הכנף נגזר גם הפועל כנפ שפירושו (הוא) שמר, הגן, הקיף – וזה משתלב היטב עם שימושי-לשון בעברית שנעמוד עליהם בהמשך. וכך גם הפועל כנף בעברית שפירושו הקיף, חיבק, ליפף, ואילו הנִכְנָף הוא מי שמתחבא ומסתתר (אולי כי מישהו קיצץ לו את הכנפיים?) אותו פועל במשמעות קרובה של לכנס ולקבץ, יצרה את הכנופיה שהיא היאספות והתקהלות, ואת הכְנוּפְיֹון שלפי אברהם שלונסקי הוא גנגסטר, חבר בכנופיה.

כשם שאצל הציפור הכנפיים הן החלק ה"מרוחק" מן הגוף, גם כנפיים אחרות מתארות חלקֵּי-קצה. כך נצטווינו, והדברים מופיעים בקריאת שמע, "וְעָשוּ לָהֶם צִיצִת על כנְפֵּי בִגְדֵּיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ על צִיצִת הכָנָף פְתִיל תְכֵּלֶת", וכך גם "ארְּבע כנְפוֹת" שלובשים מתחת לבגד. הביטוי הוא אותו ביטוי – אבל ארבע כנפות הארץ משמשות כדי לתאר את פאתי תבל, ובטווחים קצרים יותר שחקן הכדורגל בתפקיד קיצוני שהוצב בכנף שמאל.

חוזרים למשמעות ההגנה, וכאן נמצא כמובן את כנפי השכינה, חסותו של הקב"ה. "שָמְרֵּנִי כְאִישוֹן בּת עָיִן בְּצֵּל כְנָפֶיָך תסְתִירֵּנִי" מבקש משורר תהילים, שאומר גם "אֶחֱסֶה בְסֵּתֶר כְנָפֶיָך". אך טבעי הוא שהמילה הועתקה לתאר חלק חשוב זה במטוסים, שם-יחידה בחיל-האוויר ("כנף 4" למשל) וכמובן ה"כנפיים" שעונדים לטייסים במסדר-כנפיים – וגם למבצע "כנפי נשרים" שבו הובאו לארץ רבים מיהודי תימן, במטוסים כמובן, לאחר הקמת המדינה. שם אחר למבצע, "מרבד הקסמים", אימץ טכנולוגיה אחרת... אגב, על השם הנפוץ בקרב יהודי צפון אפריקה כְנפוֹ, גם באיות אחר, מעירים כי מקורו ''הלובש מעיל'' (זכרו את כנף-המעיל!) ו''בן-חסות''. חוקרים מייחסים מקור עברי לשם זה מהמילה ''כנף'', והוא מתיישב עם חסות מתחת לכנפיים.

זה הרגע לפרוש כנפיים למחוזות הלועזית, ובשפות אירופה ששאבו הרבה מן הלטינית וגם מן הארכיטקטורה של כנסיות, תמצאו את המילה האנגלי aisle (שמשמשת גם לתיאור המושב הסמוך למעבר במטוסים, בלי קשר לכנף המטוס). זו החלה את דרכה במילה הצרפתית ele, באיטלקית ala, כנף של עוף – וגם החלקים הצדדים, המרוחקים יותר, מן ה"אוניה" ה-nave שהיא האולם המרכזי במבנה של כנסייה. הכל מתחיל בלטינית ala שקשורה עניינית ולשונית ל-axilla, בית השחי, המקום שבו מתחברת הכנף לגוף. כמקום של ציר ותנועה, היא קרובה למילה axis, ציר. ומאין הצורה המשונה של המילה aisle ? מתברר שהיה בלבול בינה ובין ile, אי (אולי מפני שגם אי נמצא במקום מרוחק ומנותק) ולכן נוספה לה האות s, ומאוחר יותר גם האות a. והיום, היא משמשת כדי לציין מעבר במטוס, בקרונות רכבת, באולמות-קולנוע – וגם בבניין הקונגרס.

מתחנו את מוטת-הכנפיים של הדיון הלשוני (עובדה שבוודאי תעשה לה כנפיים), ואנחנו נוחתים.