רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 514 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

שנה חדשה, במצב טוב

רפּדוּני בכריות

השנה החדשה כבר שוע"טת לדרכה, אבל אנחנו חוזרים לתרפד. לא השנה, אלא השורש רפד.

רפד, במשמעותו הראשונה, וכך גם במילה דומה בערבית, היה לפרוש, להשכיב על הארץ. "תחְתָיו חדוּדֵּי חָרֶש יִרְפד חָרוּץ עֲלֵּי טִיט" נאמר בספר איוב, והפירוש במילון: "כשהוא רובץ על דבר קשה שבקשים אין הוא מרגיש בכך; תחתיו נחשב חדוד ברזל כחומר חרש והוא ירְפד על חרוץ קשה כאילו על טיט רך". וההקשר לשימוש שאנחנו עושים בשורש הוא שאדם מרפד את יצועו, פורש ומציע לו מִטְָה. וכיוון שלרפד אדם פירושו להשכיב אותו על יצוע, את הפסוק משיר השירים "סמְכוּנִי בָּאֲשִישוֹת רפְדוּנִי בּתפוּחִים כִי חוֹלת אהֲבָה אָנִי" מציע הפרשן להבין כך: "סמכוני והשכיבוני בין עצי תפוח והציעו לי מיטה בין העצים שבבית היין, בכרם הגפנים". ממשמעות זו גם בית הרֶפֶד שהוא בית-לינה לאורחים.

איור מתוך גיליון 514

כל אלה בוודאי לא אפיינו את הבסיס הצבאי הגדול הגדול רְפִידִים (בשמו המצרי הקודם בִּיר-גפְגָפָה) שהוקם בסיני אחרי מלחמת ששת הימים. שמו לקוח מן המקרא "ויחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵּין מיִם לִשְתֹת הָעָם" – היו שדרשו את השם כרפיון-ידיים – וכמה פסוקים אחרי זה מתועדת תחילתו של סכסוך הדמים ההיסטורי: "ויָבאֹ עֲמָלֵּק ויִלָחֶם עִם יִשְרָאֵּל בִּרְפִידִם".

עכשיו אנחנו ממשיכים את המסע המרופד כלפי מעלה, כאשר העננים המוכרים לנו מסודרים ברפידוֹת: העננים הנמוכים של נימבּוֹסְטְרָטוּס הם רפידת-חשְרָה, סטרטוקוּמולוס הם רפידת-עָבִים וצירוֹסטרטוס רפידת-נוצות. stratus הלועזית, כמוה כריפוד שלנו, היא שכבה, משהו שנפרש, והיא מן השורש הלשוני שממנו באו מילים רבות וביניהן street ,structure, instrument וכמובן סטרטוספירה שמחזירה אותנו לשמיים. את הרפידות תוכלו למצוא בנעליים ובמשקפיים (שני החלקים הקטנים שרוכבים על האף) – וגם בכל מה שחשוב מאוד לרפד אותו כגון רפיד-ירך ורפיד-חזה לשחקני פוטבול. ולא פחות חשובות הן הרפידות שחביבות מאוד על מתקני המכוניות, רפידות-הבֶּלֶם שמתחככות ומאפשרות לבלום את המכונית, נעליים במוסָכית מדוברת. ופה ושם, צריך גם להחליף את הריפוד שהתבלה עם הזמן. לשורש רפד יש קשר צלילי וענייני לשורש רבד, כגון במילים רובד-אדמה ומרבד.

איור מתוך גיליון 514

שחקן-הפוטבול המרופד שלנו עטה על גופו כריות-הגנה רבות, והוא לא הראשון: ספר בראשית כבר מספר "וְרָחֵּל לָקְחָה אֶת התְרָפִים ותְשִמֵּם בְּכר הגָמָל ותֵּשֶב עֲלֵּיהֶם", כי הכר או הכרית שימשו מאז ומתמיד כדי להגן על חלקי הגוף. ומה כואב במיוחד בהקשר זה? הירכיים, שבלטינית הן coxa ומהן coxinum, כרית, שממנה כר באיטלקית cuscino (מבטאים קוּשינוֹ, וכרית היא cuscinetto) בצרפתית coussin ובאנגלית cushion. גם אלה מצאו את מקומם לא רק בגוף ובאביזרים המגינים עליו: כריות-אוויר מגינות על הנוסעים ברכב, ו-cushion מגומי מרפד את תושבות המנוע מפני רעידות – ואפילו לשולחן הסנוקר הגיע: שם זו הדופן המרופדת לֶבֶד שמקיפה את השולחן בחלקו הפנימי, בּנְדָה בסנוּקעִברית, אבל cushion בפי השדָרִים הבריטיים צחי-הלשון.

כשנהנים, הזמן עובר במהירות ובשבוע הבא יום כיפור, ולכן הנה עסקת-חבילה חד-פעמית: ברכת שבת שלום, גמר חתימה טובה וחג סוכות שמח!