דיכאון על המדוכה

ה"רגע" הזה עלול להיות מדכדך מעט, ואולי אפילו מדכא, אבל רק מכיוון שהוא עוסק בקבוצת המילים דכא, דכה, דוך ודומותיהן.

פירושו היסודי של דכא, אומר לנו המילון, הוא: כתש ושבר לשברים דקים, ובהשאלה במשמעות הרוחנית והמוסרית, עינה אותו והצר לו, הכניעו והשפילו. הכתובים נצמדים בעיקר למשמעות השנייה: "אַל תגְזל דל כי דַל הוּא וְאַל תְדַכא עני בַשעַר" דורש ספר משלי. הדיכוי היה אז וקיים גם היום, גם במשטרי-דיכוי אלימים – וגם בביטויים מתחומים אחרים לגמרי כמו אנשים "מדוכאי חיסון" שפירושו כי מערכת החיסון שלהם הוחלשה, בדרך כלל מנטילת תרופות מסויימות.

דכא קרוב לדכה (ולכן תמצאו את הצורה נדְכה וגם נדכאים ברבים; לדַכוֹת בלשון ישנה ובלשון ימינו לדכא; וגם פצוע דכה/דכא, מי שנכתשו אשכיו). בהקשר הלשוני הזה, ראוי להזכיר גם את השורש דוך, שפירושו שבירה לחתיכות קטנות בהכאה תכופה בדבר קשה וכבד, ומכאן המְדוֹכה, זו שכותשים בה גרעינים – וגם זו שיושבים עליה כדי לדון ולהחליט. מה הקשר? לפי האקדמיה ללשון, לפנינו דימוי של דיון ארוך וממושך לכתישה עד דק של הנושא, והמדוכה היא מעין במה מאולתרת. רש"י, מכל מקום, התייחס כך למדוכה: "בְשמים שהן [הנשים] דוֹכוֹת במדוכה ומתקשטות בהן להיות ריחן ערב לבעליהן". מן השורש דוך גם דוּכן, לוח שהיכו בו והוא שטוח, וגם דוּכְתא, מקום בארמית, מילולית משהו שטוח – כמו שהאנגלית place, מקום, התפתחה מאותו שורש שממנו גם platus, שטוח ביוונית.

הדכדוך הופיע כבר בתלמוד, ולפי המילון הוא "שבירה שלימה וגמורה, ובהשאלה במוסריות, דכדוך הנפש, בפרט לפני המוות". הוא עלה כיתה והיום הוא קטגוריה בפני עצמה – דיכאון. אפילו שם חיבה הוא קיבל: דיכי. הגדילו עשות חברי להקת "הגשש החיוור" שהקדישו לו את "פסטיבל שירי דיכאון" )מילים יהונתן גפן ולחנים אריאל זילבר( ש"נערך בבנייני-האומלל בירושלים" ו"הועבר לצופים באמצעות בכיין". ויקיפדיה מקדישה ערך למוזיקת דיכאון או שירי דיכאון, ולפיו זהו "כינוי לתת-ז'אנר במוזיקה הים תיכונית... לרוב בעל תכנים טראגיים... מקור המוזיקה קוּשר לצריכת אלכוהול מרובה, קיפוח חברתי של בני עדות המזרח, ולדיכאון." כמובן, לא רק במוסיקה עסקינן אלא בתופעה רפואית- חברתית נפוצה, עם חלוקה לסוגי-משנה רבים כגון דיכאון שאחרי לידה, דיכאון חורף, ועוד. יש אפילו דיכאון קיומי שיש מי שהתייחס אליו כ"כאב של משוררים".

בשמות הלועזיים של הדכאונות תמצאו כמעט תמיד את המילה depression שהיא מהמילה הלטינית deprimere, ללחוץ, לדחוף למטה. לשורש הזה כבר התייחסנו בעבר כשנכתב כאן על press, לחיצה שנתנה את שמה לעיתונות המודפסת בגלל תהליך ההטבעה והלחיצה של האותיות אל הנייר. Depression (באות D גדולה כדי לציין את ייחודיותו) משמשת לתיאור המשבר הגדול בכלכלה העולמית בשנים 1929-1939. מעניין, שניתוח של שכיחות המילים במאגרי הספרים של "גוגל" מצביע על שיא השימוש בשנת 1937. הדיכאון היה קיים כבר קודם, אבל כמונח קליני הוחל השימוש במילה האנגלית רק ב-1905. גם שפות אחרות מקשרות בין דיכוי פיזי ורוחני עם דיכאון נפשי, ופרט ל-depression תמצאו בהן גם את oppression. מאותו שורש מילולי כמה מילים שעניין כולן, במקור, לחיצה ודחיפה, החל ב-espresso וגם express – ועד pregnant במובן של כבד, מלא משמעות, שהוא עצמו כנראה מתוך המובן המוכר הריון.