רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 703 · 30.11.2022 · יאיר פלדמן

אוהבי הכדורגל מקטרים כל הזמן

המספרים שעלו בגורל הם...

זה גורלנו הפעם: לעסוק במילה גורל, מהיכן הגיעה ולאן התגלגלה, מה נפל ומה יעלה בגורלה.

אנחנו מכירים אותו בשני מובנים משיקים: אחד שנקשר בהגרלות, והשני שקשור למה שיקרה לנו בעתיד. אך לפני שנפנה לשני המובנים, ראוי לומר שגורל הריהו בעצם "אבן קטנה או דבר אחר שמטילין למען החליט דבר על פי מקרה נפילת הדבר המוטל", דברי מילון בן-יהודה. חוקרי הלשון לומדים גם ממילה דומה בערבית, ואומרים שגורל הוא אבן קטנה, שייתכן ונגזרה מן המילה היוונית קורַליון, אלמוג, שממנה coral. כיוון שהוא חפץ, אין פלא שהפעולה הקשורה בו, גם בשפות אחרות, היא הפלה, משיכה או זריקה: "בַחדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חדֶשׁ נִיסָן בִשְׁׁנַת שְׁׁתֵּים עֶשְׁרֵּה לַמֶלְֶך אֲחַשְׁׁוֵּרוֹשׁ הִפִיל פוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְׁנֵּי הָמָן". תלי-תלים של פירושים ניתנו מדוע בחר המן דווקא בדרך של הגרלה כדי לקבוע מועד לשפָטים שייעשו ביהודים: החל בכך שהיה הססן ורצה שהגורל יחליט בשבילו, וגם לא תלה את מרדכי ולא עשה את העץ עד שאשתו פקדה עליו – ועד ההסבר שרצה להראות כי המועד נבחר בידי אלוהים ואין לשנותו. כך או אחרת, אירוע שהיה עתיד להיות הרה-גורל ליהודים בכל מדינות המלך אחשוורוש, התהפך לטובה וקראו על שמו את חג פורים.

הגורל וההגרלה מבקרים במקרא לא אחת: שני שעירי-עיזים (תיישים) היו מובאים בפני הכהן "וְׁנָתַן אַהֲרן עַל שְׁׁנֵּי הַשְׁעִירִם גּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְׁגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵּל". תיש אחד הוקרב, "וְׁהַשָעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵּל יָעמַד חַי לִפְׁנֵּי יְׁהוָה לְׁכַפֵּר עָלָיו לְׁשַׁלַח אתוֹ לַעֲזָאזֵּל הַמִדְׁבָרָה". (אל תקנאו בו, הוא לא האריך שעות. היו דוחפים אותו מראש הצוק "ולא היה מגיע לאמצע ההר עד שהיה נעשה איברים איברים").

איור מתוך גיליון 703

הגרלות אחרות מדממות פחות, אבל דרמטיות. בספר יהושע הן הדרך שבה חולקו הנחלות לשבטים לאחר כיבוש ארץ כנען. "וַיַשְׁׁלְֵּך לָהֶם יְׁהוֹשֻׁׁעַ גּוֹרָל בְׁשִׁלֹה לִפְׁנֵּי יְׁהוָה וַיְׁחַלֶק שָׁם יְׁהוֹשֻׁׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְׁנֵּי יִשְׁרָאֵּל כְׁמַחְׁלְׁקתָם". מי שהצליח קצת פחות בהגרלה היה יונה הנביא, אשר שכניו לספינה המטלטלת במים הסוערים חרשו מזימה "וַיאמְׁרוּ אִישׁ אֶל רֵּעֵּהוּ לְׁכוּ וְׁנַפִילָה גוֹרָלוֹת וְׁנֵּדְׁעָה בְׁשֶׁלְׁמִי הָרָעָה הַזאת לָנוּ וַיַפִלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִפל הַגּוֹרָל עַל יֹונָה". בוודאי אמר לעצמו: כנראה זו יד הגורל. אולי איזה דג יסכים לארח אותי?

אמרנו, שהמובנים השונים של גורל משיקים: מה שנקבע בהגרלה – אשר אפשר שנעשתה באמצעות חפץ, גורל – יכול בהחלט לחרוץ את גורלו של אדם, ואפשר להבין גם כך את מה שאומר יהודה לשמעון אחיו בתחילת ספר שופטים, מייד לאחר שהנחלות חולקו בגורל: "עֲלֵּה אִתִי בְׁגוֹרָלִי וְׁנִלָחֲמָה בַכְׁנַעֲנִי וְׁהָלַכְׁתִי גַם אֲנִי אִתְׁךָ בְׁגוֹרָלֶָך". גורל הוא destiny ממילה לטינית דומה, משהו שנקבע ואין לשנותו, הולך לעבר ה-destination. ההשקפה של גזירה מוקדמת מדברת על predestination, גורל ידוע מראש.

ההגרלות בלשונות העמים הן פחות דרמטיות מן האופרה "כוחו של גורל" מאת ורדי. הגרלת הלוטו שלנו - האחות הצעירה של פַיִס, גם הוא מן המקורות ונקשר לקלפי ששימש להגרלה - היא lotteria באיטלקית. מקורה בצרפתית lot שהיום משמשת לציון הפרס שזוכים בו בהגרלה – אבל במקור, בדיוק כמו בעברית המקראית גורל, ציינה מה שניתן מכוחה של חלוקה. וכך גם באנגלית: lot, בעקבות אנגלית מוקדמות hlot, היא חפץ ששימש לקביעת חלק או זכייה במשהו. וכיוון שחפצים, כמו גם פתקים, שימשו בכל התרבויות להטלת גורל, מכאן הביטויים cast lots (כאשר מן הכובע או הכד נושר שמו של הזוכה) או draw lots (כאשר מושכים את שמו של הזוכה). רש"י היה מספר להם איך עשו זאת בימי האבות בעקבות הוראת אלוהים למשה "לָרַב תַרְׁבֶה נַחֲלָתוֹ וְׁלַמְׁעַט תַמְׁעִיט נַחֲלָתוֹ", וכך כתב בפירושו לתלמוד: "וְׁהַשְׁבָטִים הָיּו כְׁתוּבִים בִשְׁׁנֵּים עָשָר פְׁתָקִין וְׁי"ב גְּׁבוּלִין בְׁי"ב פְׁתָקִין, וּבְׁלָלוּם בַקַלְׁפִי, וְׁהַנָשִיא מַכְׁנִיס יָדוֹ לְׁתוֹכוֹ וְׁנוֹטֵּל שְׁׁנַיִם פְׁתָקִין, עוֹלֶה בְׁיָדוֹ פֶתֶק שֶׁל שֵּׁם שִׁבְׁטוֹ וּפֶתֶק שֶׁל גְּׁבוּל הַמְׁפרָשׁ לוֹ".