ניקוי במקור (או: מקור הניקוי)

תמוה, אבל את כל ה"רגעים" עד כה צלחנו בצורה נקייה בלי לעסוק במקור של המילה נקי. לכן, זה הזמן להידרש לניקוי – במקור.

נקי כפשוטו הוא כל מה שטהור ואינו מלוכלך, וכפי שנראה, גם בלועזית יש קשר ענייני ומילולי בין הטהור לנקי. אבל, מספר לנו הערך במילון בן-יהודה שהמשמעות המקורית היתה כנראה הֵּרִיק, יצק נוזלים, "ומזה נשתלשל מצד אחד המובן של יצק משקה, נסך נְסָכים... ומצד שני הריק שופכין, ניקה וטיהר מלכלוך וטומאה, מחטא ומעונש". כך שלא תמיד הניקוי היה ניקוי יבש!

מטבע הדברים, מה שטהור ונקי נתפס כחיובי וטוב, ולכן הביטויים וצירופי הלשון הקשורים במילה הם כאלה. יש בהם ניטרליים שהמנוגד להם אינו בהכרח שלילי, כמו תוצר לאומי נקי (תל"נ) או הכנסה נקייה מתחום הכלכלה (בתנאי שמדובר באדם נקי-כפיים ולמרות זאת לא נותר נקי מנכסיו). וגם משקל נקי שהוא נטול האריזה ומרכיבים אחרים, וכבר נכתב כאן בהזדמנות אחרת כי גם בלועזית, המחיר או המשקל netto קרוב מילולית לצרפתית nettoyer, לנקות.

אבל, בתקופות קודמות וברבדים מוקדמים יותר של השפה, הניקיון היה בעיקר קשור במשהו שהוסר או שנשלל ממישהו. למשל, אדם נקי משבועה, כלומר אינו חייב למלא את מה שהתחייב לו, והוא גם גם נקי מעוון ומחטא. כך בטקסט המכונן של הדיבר השני: "לאֹ תִשָא אֶת שֵּם יְהוָה אֱלֹהֶיָך לשָוְא כִי לאֹ יְנקֶה יְהוָה אֵּת אֲשֶר יִשָא אֶת שְמוֹ לשָוְא". כמו כן נאמר על הקב"ה "וְנקֵּה לאֹ יְנקֶה פֹקֵּד עֲוֹן אָבוֹת על בָּנִים על שִלֵּשִים וְעל רִּבֵּעִים". לא אחת נקשר גם דם לניקיון: כזה הוא הפסוק "וְלאֹ יִשָפֵּךְ דָם נָקִי בְּקֶרֶב ארְצְָך" – ומעניין שכוונת הכתוב היא דווקא שאין לתת לגואל הדם להרוג אדם שרצח בשוגג, כי הרוצח בשוגג הוא נקי ופטור מעונש מוות. וגם, הביטוי "ישב שבעה נקיים" שפירושו יגע וטרח הרבה, ומקורו בשבעת הימים שאשה צריכה לספור אחרי נידתה.

לניקיון יש מקום לא רק בנטילת הידיים ורחיצת הגוף אלא גם בלשון, ובעקבות דברי התלמוד "בלשון נקי דיברה תורה" נתחברו הרבה הלכות והוראות שאוסרות ניבול-פה וביטויים לא צנועים ולא ראויים, שהוחלפו בלשון נקייה, euphemism, "דיבור טוב" ביוונית: החל בכינויים לאברי הגוף ובעיקר אברי הרבייה – וכלה בעניינים של מוות. "המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי כינויים מלשונות אחרים" כותב הרמב"ם.

ומיהם בעלי המידות הטובות (האמיתיים! לא אלה הרוחצים בְּנִיקָיון [את] כפיהם, כלומר המיתממים ואינם באמת נְקִיֵּי-כפיים. כמה חשוב הניקוד במקרה זה) – אלה הם נקיֵּי הדעת: "כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין, לא היה אחד מהם הולך לבית המשתה עד שהוא יודע מי הולך עימו" וגם "לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן".

כבר הוזכרה כאן הלועזית וגם בה יש קשר מילולי ולשוני בין clean באנגלית ובין cleanse, ניקוי, טיהור (כולל טיהור אתני, עוד מקרה של לשון נקייה ואפילו מכובסת). לשונות אחרות נטלו לעניין זה את הלטינית polire, באיטלקית pulire, לנקות. הניקוי נעשה בעיקר בדרך של שפשוף העצם המלוכלך, ותוך כדי כך גם החלקתו – ומכאן הפוליטוּרָה לרהיטים והמקצוע שהולך-ונעלם פוליטוּרצ'יק שיודע להחזיר לרהיט את ברק-נעוריו – וגם ה-polish (המהדרין יעשו פוליש-וקס) למכונית. וכל בעלי-המקצוע האלה, משופשפים היטב במקצועם, הם בוודאי חלקים, אדיבים ומנומסים מאוד – ומכאן polite באנגלית.

בנקודה זו מצפוננו נקי מכך שיצאנו נקיים מן ההתחייבות לעבודה נקייה. וגם אם לא, תודו שהיה זה קב ונקי, "מצומצם בהיקפו ומשובח בטיבו".