יש לך עוד טענות?

מקריאת הדברים הטעונים הבאים אתם עשויים לצאת עם מִטְעָן רוחני שבלי ספק יעשיר אתכם – או חלילה עם טענות קשות. העיקר שלא יישארו בליבכם מטענים כבדים כלפי הכותב. השורש טען התרחב לכמה וכמה כיוונים שתקראו עליהם כאן free of charge .

טען, כפשוטו, עניינו בהעמסה של דברים, למשל על מטוס-מטען במסוף-מטענים (מלווה כנדרש בשטר-מטען), ובאנגלית מהמילה payload משתמע שהוא כרוך בתשלום. וכיצד הגענו מזה לטענה כלפי מישהו? רש"י נזקק לפסוק מבראשית שבו מציע פרעה ליוסף: "טעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ ארְצָה כְנָען", ואומר: "עיקר עניין טענה מלשון טענו... שמעמיסין ונושאין עליו דבר זה".

כצפוי, כל עניין שיש בו טענות של אחד כלפי אחר, הוא כר נרחב למונחים משפטיים. כאלה הם כתבי טענות שמוגשים לבית המשפט בתחילת הדיון, ומטרתם להגדיר ולתחום את המחלוקת בין הצדדים. בית המשפט מקשיב לטענות הצדדים, ולא אחת יטען אחד מהם שדברי הצד השני הם טענות סרק, או טענות שלא ממין העניין – ובסוף, אולי יגיעו לעסקת-טיעון, כך שלא הכל היה טענות-שווא.

הרבה לפני המשפט המודרני, נושאים אלה היו מוכרים היטב גם לחכמי ההלכה שעסקו בפרקטיקה של חיי יומיום. כבר אז, שניים אחזו בטלית, זה אמר אני מצאתיה וזה אמר אני מצאתיה. כיצד מיישבים בין הטענות, כשלאף צד אין הוכחות ממשיות? הרמב"ם הרחיב והעמיק מאוד בהלכות טוען ונטען, ובין היתר הוא אומר שצורת אחיזתם במושא-המחלוקת וטענותיהם מביעים כמה היה חלקו של כל אחד לפני שהתגלע הריב, והחלוקה שבית הדין פוסק אינה אלא ביטוי לרצונם הנסתר. יש גם דין מיוחד למי שמודה במקצת הטענה, כגון מי שנתבע שהוא חייב חיטים ומודה שהוא חייב שעורים. מכאן מטבע-הלשון "טענוֹ חיטים והודה לו בשעורים", שמשמעותה השיב תשובה לא לעניין או ענה שלא ממין הטענה.

ומה קורה אם הוא טוען משהו – וחוזר בו מטענתו? במקורות זה נקרא "טוען וחוזר וטוען": תחילה אמר כך ואח"כ הוא רוצה לטעון אחרת, לתקן את דבריו הראשונים. המשפט העברי מכסה את כל האפשרויות, כולל זו שרק תיקן את דבריו הראשונים אבל לא סתר אותם, וכולל שבין לבין הוא לא יצא מבית הדין, "אבל אם יצא מבית הדין אין שומעין לו דשֶמא לִמדוהו לטעון שקר".

עוד טענה נִצחת שאינה זקוקה להוכחה היא שגם הצבא התאהב בשורש, ובעולמו תמצאו טען-קשר בצוות טנק, וגם מטען צינור ומטען חלול שהם ממשפחת מטעני-החבלה.

באנגלית, charge הוא מִטעָן, למשל מטען חשמלי, מן המילה הלטינית carricare שפירושה לטעון עגלה, והיא עצמה מן המילה carrus לעגלה – ומכאן נוצרו המילים הקשורות למשא ולהטענה, כגון cargo ,car וגם carrier וכמובן גם charger, מטְעֵּן. מפתיע, אבל גם המילה קריקטורה היא ממקור זה כי במשמעות הראשונה שלה היא היתה ציור "מוטען בהגזמה". לימים, המובן נעשה תוקפני יותר: charge היא האשמה של מישהו, טענה חמורה כלפיו – והיא גם התקפה, כמו זו הידועה בשם The Charge of the Light Brigade , כישלון מהדהד של החטיבה הרכובה הקלה הבריטית במלחמת קרים, 1854. בתום ההסתערות שנמשכה כ-20 דקות, רק 195 פרשים מתוך 673 נותרו על סוסיהם, ונספרו 118 הרוגים ו-127 פצועים. ציורים ופואמה ידועה הנציחו את הקרב.

כאן נסתתמו טענותינו, ואם יש לכם טְענות ומעֲנות – נא שִטחו אותן בכתב.