מילים בתקופת ניסיון

"רגע" זה יזמן לכם התנסות מיוחדת במינה, לפחות מן הבחינה שנעסוק בו בשורש נסה, בתקווה שנעמוד בניסיון.

ניסה את פלוני, אומר מילון בן-יהודה, ציווה לו לעשות דבר כדי לראות אם ישמע בקול המְצוֶּה. "ויְהִי אחר הדְבָרִים הָאֵּלֶה וְהָאֱלֹהִים נִסָה אֶת אבְרָהָם" - כך נפתח הסיפור הדרמטי של עקידת יצחק בספר בראשית על המועמד-בניסיון המפורסם ביותר, אברהם אבינו. כל-כך קשה היה הניסיון, שאחרי שנגמר בטוב "באותה שעה אמר אברהם איני זז מכאן עד שתשָבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד לעולם... אמר לו הקב"ה חיֶיָך כך הוא, ונשבע שלא ינסנו עוד". ולא רק ניסיון אחד הוא עבר: "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום - ועמד בכולם!" נאמר בפרקי אבות. אחד מהם הוא ההכרעה לציית לצו האלוהי לא ללכת בעקבות אביו אלא לארץ לא-נודעת. לפי המידרש, הקב"ה יודע היטב את מי אפשר להעמיד בניסיון: "היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק, בקנקנים יפים אפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים". חיינו מלאים נסיונות כאלה של העמדה במבחן, ויעקב אבינו הנפרד מבניו אומר ללוי: "אֲשֶר נִסִיתוֹ בְּמסָה תְרִיבֵּהוּ על־מֵּי מְרִיבָה", להזכיר שהיה חסיד בכל אשר נסית אותו, חוץ מפרשת מי מריבה שבה נהגו משה ואהרון בחומרה כלפי העם שדרש מהם מים במדבר, ועל כך נענשו השניים בכך שלא נכנסו לארץ כנען.

בלשונות האיזור וגם בעברית המודרנית, למילה ניסיון שכיח יותר המובן של בדיקה ובחינה, וכן מה שאדם צובר עם השנים, ולאו דווקא עמידה במבחן. כך נוצרו ההטיות השונות, ועימן המשמעויות: מטייסי-ניסוי בתעשייה האווירית – ועד ניסוי גרעיני, ניסוי צופרים וגם ניסוי-כלים בתחום הצבאי. למשפחה זו שייך גם המנוּסֶה, שהוא לא רק אדם שצבר ניסיון אלא גם כלי בדוק, מוכח. כבר ב-1937 הוקם בארץ-ישראל מפעל בשם "מנוּסֶה" שייצר מסורים וכלי-חיתוך אחרים, והחברה בשם ובתחום זה קיימת גם היום. מי שעושה את הניסויים הוא נסיין ואפשר בהחלט שהוא עובד (בניסיון, לפי שעה) במעבדה של בית הספר הניסויי.

בדרך לכאן הזכרנו גם את המסָה שהיא מאותו שורש, ומלבד המשמעות של ניסיון, בחינה, היא גם חיבור עיוני בעל אופי ספרותי או פילוסופי, על נושא כלשהו מחיי החברה, הרוח או הטבע (אין כל קשר למסָה מתחום הפיזיקה). מי שעדיין זוכר את בחינות הבגרות שלו יזכור בוודאי את ה-essay שהיה חלק מן הבחינה באנגלית – וזוהי המסָה, שנוצרה במאה ה-16 מן הפועל הצרפתי essayer, לנסות. המילונים אינם מלמדים מי תרם את ההעברה המבריקה לעברית. המבקר ישראל כהן כתב על המסה שהיא "צורה ספרותית 'דמוקרטית' מהפכנית, המנתקת לא רק כבלי יצירה פורמאליים, אלא היא גם מתקוממת על משטרי חברה מדכאים ומסייעת לקיומו של החופש". המילה גם שימשה לכותרת ספר הזכרונות של הנשיא הראשון חיים וייצמן "מסה ומעש" – תרגום מן האנגלית Trial and Error (ביטוי שמתורגם היום ל"ניסוי וטעייה") שבו שומעים כמובן את הפועל to try שפירושו לנסות וגם לטעום. ומעניין, שבלשונות אחרות הגיעו לצירוף דומה: probare הלטינית התגלגלה ל-provare באיטלקית ו-prouver בצרפתית שפירושה לנסות וגם לטעום, והיא קרובה ל-prove האנגלית שגם פירושה לנסות, להוכיח – וההוכחה הרי נמצאת בפודינג רק כשטועמים אותו, כי The proof of the pudding is in the eating. וזהו טיעון ממש proven, מוכח ומנוסה, שהרי שאין חכם כבעל ניסיון, או כפי האמרה הערבית: שאל למנוּסה ולא תשאל לרופא.