פרשננו יפרשן את הפרשה החדשה, ויפרוש

ב"רגע" זה נזדקק למעט פרשנות כדי להתייחס לנגזרותיו וצדדיו של השורש פרש. אנא, אל תפְרשו מן הקריאה כבר עכשיו.

גם בלי פירוש רש"י אפשר להבין שלשורש פרש כמה משמעויות: זו של פרישה, אחרת של הפְרָשה ושלישית של פרשנות – ובדילוג של פָרָש נעבור ביניהן, ואף נמצא קשרים ונפרֵּש אותם. היום מדברים על פרישה מוקדמת, אבל בעבר הפורש היה מי שנבדל והתרחק, ולכן אמרו במסכת אבות: "אל תפרוש מן הציבור". הפרישה, כמו זו של נזירים, היא לא אחת תגובה למאורע לאומי או אישי: "משחרב בית המקדש רבו פרושים בישראל ולא היו אוכלין בשר ולא היו שותים יין" נאמר בתוספתא. ובימי בית שני, הם תמכו בתורה שבעל-פה, בניגוד לצדוקים. מאז, שוב ושוב מצוטט המלך אלכסנדר ינאי, גם אם לא בהקשר ההיסטורי הדווקני, שאמר לאשתו: "אל תתייראי לא מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין". מעניין, שדרך היוונית ואחריה לטינית, המילה הגיעה גם ללשונות אירופה: Pharisee הוא הפרוש מתולדות ארץ ישראל, אבל, אולי בגלל יחסו של ישו אליהם, זו מילה לצדקן וצבוע: "אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִים צְבוּעִים, כִי מְטהֲרִים אתֶם אֶת הכוֹס וְאֶת הקְעָרָה מִבּחוּץ וְתוֹכָן מָלֵּא גֶזֶל וְתאוְתָנוּת. פָרוּש עִוֵּּר, טהֵּר תְחִלָה אֶת תוְֹך הכוֹס כְדֵּי שֶתִהְיֶה טְהוֹרָה גם מִבּחוּץ" מביאה הבשורה על פי מתי את דעתו של ישו.

ואם כבר עוסקים בפרישוּת: ציפור-שיר יפה בשם פָרוּש נקראת כך כי בסתיו, הזכרים מקדימים לבוא לארץ כדי לחרוף בה. הם מכינים לנקבות מקום דגירה, והנקבות באות אחרי כן לחוד! גם השם המדעי מעלה על נס את הייחוד הזה: Fringilla coelebs, והרי זו אותה מילה כמו צֶלִיּבט, חיי פרישות ואי-נישואים של כמרים קתוליים.

ממין העניין גם פרישוֹת אחרוֹת, כגון הֶפרש בין מספרים והפרשת חלה, וסליחה על סמיכות הדברים אבל גם הפרשות הגוף וגם פֶרֶש שהוא פשוט צואה. גם כל פרָשה, סקנדל פוליטי או להבדיל חלק התורה שקוראים בשבת, היא מכאן, שכן זהו חלק שהופרד, הופרש, מכלל הטקסט, כדי שיעמוד בפני עצמו. ויש דיעה, שהפירוש והפרשנות הם התפתחות-מובן מפרישה: תחילה פרש במובן של חילק, הפריד, ייחד – ומכאן, ביטא בדיוק, הסביר והצהיר. במקורות תמצאו גם לִפְרוֹש במשמעות לְפָרֵּש.

עניין מיוחד הוא שֵּם המפורש, שם אלוהים באותיותיו יהוה. עורך מילון בן-יהודה אומר: "שימוש הפעל פרש על יד השם בלשון החכמים... אינו משאיר כל ספק, שיש להבין שם המפורש מן פרש במשמעות השם ההגוי מפורש ככתיב האותיות... ורק אחר כך נדרש השם הזה כאילו יש בו אף כל הכוונות של פרש, השם הנפרָש, הנבדל וכדומה, וטעו המלומדים שהלכו אחרי פירוש זה".

איך נכנסים הפָרָשִים לכל העניין? בדלת האחורית, ובלי קשר לפרישות ולפירושים. פרש בעברית הוא קרובו המילולי של פרש בערבית, ובשתי השפות המילה מציינת במקומות שונים גם את הסוס וגם את רוכבו. מפי הסוס קיבלנו תיאוריה מעניינת אך לא מחייבת, הקושרת בין פרשים שהיו במקור סוסים מהירים – ובין מילים בשפות אחרות המצביעות אולי על קשר דומה: horse הקשורה לפי זה ל-hurry, וגם curro, רץ בלטינית הקשורה ל-carrus, עגלה (וממנה chariot, כרכרה, וגם car) – כמו הקשר בעברית לעֶגלה רתומה לעֲגָלָה מהירה, שהרי עג'לא מן א(ל) שייטן, המהירות מן השטן, ובלבד שנגיע בעגָלא ובזמן קריב. לענייננו, נסתפק ב-cavalier, האביר שרוכב על cheval, סוס, ואם הוא עשיר מאוד ייתכן שהשתדרג לשני סוסים, deux chevaux .