עליית מדרגה

"רגע" זה עולה מדרגה בניסיון לבחון עם הדרגים הגבוהים ביותר את השורש דרג. הוא קיים באותו מובן גם בלשונות האיזור, מן האכדית והארמית הקדומות ועד לערבית של ימינו שבה מעלות (=דרגות) החוֹם הן דרג'ת אל חרארה, וגם ואדי דָרגֵּ'ה שנתן את שמו לנחל דרְגָה במדבר יהודה. לפי חוקר-המילים קליין, השורש דרג פירושו ללכת, והוא קשור למילה דֶרֶך ואולי גם לשורש דלג, מה שמאפשר לנו לדלג את המובנים השונים שנגזרו ממנו.

ראשונה במעלה היא המדרגה, המשמשת במובן הרגיל של חלק מן הבניין, והן כשלב בהתפתחות, מעלָה, לתיאור התנהגויות שונות כטיפוס במדרגות לקראת משהו גבוה ושלם יותר. כך מדברים על דרגות באמונה, ביראת-השם וכדומה. "וְהנער שְמוּאֵּל הֹלְֵּך וְגָדֵּל וָטוֹב" מספֵּר התנ"ך על שמואל הנביא, ואמר המפָרש: "ראה (עֵּלי הכהן) את שמואל הולך וגדל ומתדרג לשלמות". במקרא, מדרגה היא טראסה, שטח צר במדרון-הר שיּושר לצורך נטיעות: "יוֹנָתִי בְּחגְוֵּי הסֶלע בְּסֵּתֶר המדְרֵּגָה" מתפייט מחבר שיר השירים, והתורה שבעל פה כבר התייחסה למדרגה בצורה טכנית לגמרי: "הנוטע אחת בארץ ואחת במדרגה". אנחנו קופצים אלפי שנים מהתקופה שבה מידרוּג היתה הפעולה של עשיית מדרגות, בניית טראסות – אל מידרוג, השם העברי שניתן לרייטינג של תוכניות הטלוויזיה (אשר, יש לומר בצער, כמה מהן יורדות לשפל-המדרגה). ולעניין הטראסה, terrace באנגלית, הריהי מהדהדת את terra, אדמה בלטינית, וגם את terrazzo, שהוא חומר ריצוף, ובמקור מרפסת. מתחום אחר לגמרי: שני טעמי המקרא דרְגָא ותְביר באים בדרך כלל בזוג, ולכן אמרו "אחרֵּי דרגא תביר", אחרי עלייה גדולה עלול לבוא שֶבֶר.

דרגות נקשרות באופן טבעי בארגונים הירארכיים ובראשם הצבא, בית-היוצר למשפט האלמוֹתי "יש דרג ויש זֶרֶג", אשר הלשונאי רוביק רוזנטל פירש בצורה מנומסת מאוד במילונו "לקצינים תנאים טובים יותר מאשר לחיילים הפשוטים". גורמים רמי-דרג יכולים לספק פרשנויות עסיסיות יותר.

הדירוג מקיף את כל חיינו, מתוכניות הטלוויזיה ועד בתים מדורגים על צלע גבעה ותסרוקת "קָארֶה מדורג". אבל בגרם-המדרגות – שאינו המדרגות כולן אלא כינוי למדרגה העליונה! - נמצאות המדרגות עצמן: הן יכולות להיות דרמאטיות ומסוגננות כמו "המדרגות הספרדיות" ברומא – וגם תפאורה למילות הבלוז "אני ארקוד על מדרגות הרבנות" של להקת "הכל עובר חביבי". וכשהן נעות בכוחות עצמן, הריהן דְרגנוֹע.

בהדרגה, gradually, הגענו גם אל הלועזית, ולמעֵּט דמיון באותיות אין שום קשר מילולי בין דרג ל-grade. אבל גם בלועזית יש קשר הדוק של המילה gradus בלטינית, ובין מדרגה והליכה. מן ה-gradus הלטינית נוצר הגרדום בעברית, מה שמסביר את הביטוי הועלה לגרדום. gradi פירושו ללכת, gressus היא צורת העבר שלו, ו-ingresso באיטלקית היא כניסה, המקום שדרכו הולכים ונכנסים. בהזדמנות אחרת הוזכרו כאן, והם כמובן מאותו שורש, ה-transgressor, עבריין, זה שעובר עבירה, וגם שורה של מילים שעניינן תנועה והתקדמות כמו פרוגרסיבים, רגרסיה וקונגרס. ומכאן גם grade, מעלָה, דרגה. וכשהיא בסולם של מעלות צלזיּוס הריהי centigrade.

ואם כבר דיברנו על טראסות ויישור קרקע, מכאן ה"מוטור-גרֵּיידר", מְפלֶסֶת בעברית, שמיישר את הקרקע או משפע אותה, מן הפועל to grade, לעשות מדרגה-מדרגה. השימוש המקובל במילה grade הוא הציון שמקבל התלמיד, וגם לדירוג איכות (A-grade, כמו דרג א') או מיקום ברשימה של כיתת בית ספר – ואפילו בוגר של מוסד חינוכי הוא graduate, זה שמחזיק בדרגה, לפני שהוא משתבץ בעבודה לפי דֵּירוג האקדמאים. גם המילה gradient הֵּחלה את חייה כתיאור של בעלי-חיים הולכים, ומאוחר יותר קיבלה מובן של תיאור דרך או מסילת-ברזל תלולה.