חיקוי, אבל נאמן למקור

היזהרו מחיקויים, או לפחות עשו מאמץ להתחקות אחר מקורם, ובעיקר אחרי השורש חקה שממנו הם נוצרו, וכמו שאומר המילון על הביטוי התחקה: "בדק וחקר ודרש בו היטב עד עומקו, ולמצוא תחילתו ומהותו".

מחוּקֶה, מסביר המילון, הוא זה שחיקו אותו – אבל לא במובן השכיח, אלא זה שחקקו אותו, "חקקו וציירו בהכותל וכדומה". מכאן מתפרש שהחיקוי הוא מה שנחקק, כגון אות שנחקקה באבן, ולפי ספר יחזקאל "וַיאֹּמֶר אֵלָי באֹּ וּרְאֵה אֶת הַּתוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת אֲשֶר הֵם עֹּשִׂים פֹּה. וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִׂנֵה כָל תַּבְנִׂית רֶמֶש וּבְהֵמָה שֶקֶץ וְכָל גִּׂלוּלֵי בֵית יִׂשְרָאֵל מְחֻקֶה עַל הַקִׂיר סָבִׂיב סָבִׂיב". השורש הוא חקק, והוא קרוב לשורש חקה. ומהיכן הביטוי התחקה אחר (מעשיו של) פלוני, כפי שמלין איוב "וְתִׂשְמוֹר כָל אָרְחוֹתָי עַל שָרְשֵי רַגְלַי תִּׂתְחַקֶה"? מקור הביטוי עמום. מילון בן-יהודה, בסגנונו היפה, מעיר על כך: "כל מה שנתחבטו המפרשים בפירוש מילה זו וכוונתה לא מצאו דבר נכון וטבעי. התרגומים הקדמונים תרגמו במילים שכוונתן היא: התבונן וחקר ודרש... וזה אמנם נכון לפי כוונת העניין, אך לא נתברר איך יכול להסתעף משמעה זו ממשמעות הפועל חקה בעניין חקיקה וציור... אך לפי הנוסחה המסורה [של הכתובים] כבר השתמשו הסופרים הקדמונים והחדשים במליצה זו במשמעות של מארב והתבוננות וחקירה ודרישה".

רק בהמשך הדברים מביא המילון את המשמעות המקובלת היום לחיקה, "עשה ממש כמו שפלוני עשה", והשימוש הזה הוא רק בבניין פִׂיעֵל. ולא רק מעשים נתונים לחיקוי, אלא גם דברים ומראות. "שהיו הפרות והשיבולים שראה פרעה משל וחיקוי לדברים אחרים" כותב פרשן המקרא אברבנאל על חלומות פרעה שפתר יוסף.

מה שמביא אותנו שוב לשורש חקק שאולי עומד מאחורי כל זה, ויש גם דוגמות אחרות שפעולה פיזית הופכת למושג. החקיקה באבן ובכתלים היתה לפעולה משפטית, וממנה כמובן גם חוּקה ומחוקק. ומאותו עולם-תוכן גם השורש חרץ, שפירושו חתך – שהיה גם לחריצת דין ולהחלטה. וכמוהו גם השורש חתך שמשמש כדי לתאר החלטה ולא רק את פעולת החיתוך. ובדיוק לפי אותו היגיון, המילים שנגזרות מ-decidere בלטינית, להחליט, ומילולית לחתוך, במשמעות של "ליישב דברים במכה, בחיתוך". מאותו שורש לשוני מוקדם מגיעה גם שורה ארוכה של מילים שהמשותף לכולן הוא החיתוך על כל משמעויותיו, החל מ-decision וג'נוסייד – ועד precision וגם circumcision, מילת העורלה. ונזכיר גם את section וגם את הניתוח ה-caesarian שמשמרים גם הם את משמעות החיתוך.

שחקנים לא מעטים עשו קריירה נאה מחיקויים – לעיתים קרובות מוצלחים יותר מהמקור – אבל החיקוי נותר תמיד משני, זה שהולך בעקבות הדבר המקורי. מכאן הביטוי השגור "היזהרו מחיקויים", ולא אחת תשמעו "חקיין עלוב" או "חיקוי חיוור". גם הביטוי "קוף אחרי בן אדם" לא בא להחמיא למי שמחקה בצורה עיוורת ובלי מחשבה. בשפות אירופה, החיקוי הוא imitation ודומיו, וגם הוא מתחיל בדבר האמיתי. מקורו הלשוני הוא בלטינית imago במובן של מראֶה, דמות - וממנה כמובן image ו-imagination.

לא אחת, המילים הן חיקוי למה שאנחנו שומעים בטבע – כאלה הם התצלילים (אונומטופאה) בַקבוק, פִׂכפוך, זִׂמזום ודומיהם – וכאלה הן גם מילים שמשקפות, מחקות, צלילים שמשמיעים בני אדם, כמו לדוגמה המילה mamma ודומותיה, כאזכור לצליל שמשמיע התינוק היונק.