קוף לפני בן-אדם

"קוף אחרי בן-אדם" אמרנו בילדותנו, למרות שהאבולוציה מלמדת שהקוף היה כאן דווקא לפנינו, ולכן הוא מתארח כאן כדי לסייע לנו להעביר פיל בקוּף המחט.

הקוֹפים אמנם מלווים כבר זמן רב את ההיסטוריה, אבל בתנ"ך הם מופיעים רק פעמיים, ובהקשר אחד: "אחת לְשָלוֹש שָנִים תָבוֹאנָה אֳנִיוֹת תרְשִיש נֹשְאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶנְהבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִיִים", מתאר הכתוב את האטרקציות בחצר המלך שלמה. לא רק הקופים הגיעו מעבר לים אלא גם המילה קוף, שעשתה מרחק גדול ממש והגיעה אלינו מסנסקריט, הודית עתיקה, שבה kapih הוא קוף. בארמית היא היתה לקוֹפָא, וביוונית קוף הוא kepos או kebos.

נחזור לרגע למחט, כדי לציין שאין כל קשר בין הקוֹף החי (בחוֹלם) לבין הקוּף (בשוּרוּק), החור שבו משחילים את החוט, וממנו הביטוי התלמודי "מְעיילין פִילָא בקופא דְמחֲטָא", מכניסים פיל בקוף של מחט, כלומר מגזימים ומוכיחים בפלפול דברים בלתי אפשריים וחסרי היגיון. האות קוֹף (או קוּף; שתיהן נכונות), בצורה שנכתבה באלף-בית הכנעני-העברי הקדום, קיבלה את שמה כנראה משום הדמיון לקוּף המחט, כפי שאפשר לראות כאן.

לא ניכנס לדקויות זואולוגיות, ודי אם נעיר שקופים אינם הגדרה מספקת מבחינה מדעית, ויש להבחין בין אלה המכונים באנגלית monkey (קוף, כמו הבּּבוּן) לבין ape (קוף-אדם, כמו השימפנזה למשל, שאין לו זנב). אבל, הוותק על כדור הארץ היקנה לקוף עוד כמה הקשרים וגם שמות, חלקם קשורים בנו, צאצאיו. המוכר שבהם הוא אבינו הקדמון pithecanthropus erectus, האדם-קוף הזקוּף, שנתגלה באי יאווה ב-1891. את שמו קיבל מ-pithekos, קוף ביוונית + anthropus, אדם, כמו בשמו של מדע האנתרופולוגיה.

דווקא ה-monkey ודומיו בלשונות אירופיות אחרות, מביא אותנו למחוזות מעניינים, בהדרכתו של חוקר המילים ארנסט קליין. monkey החל את דרכו מאיטלקית עתיקה monna, קוף, מילה שדומה מאוד לספרדית mono באותו מובן. לשפות אירופה היא הגיעה מן הערבית maimun – אלא שהמובן של מילה זו הוא מבשֵּר-טוב, מוצלח. ומה הקשר? הפוך על הפוך, על ידי מי שבראייתם הקוף מביא מזל רע, והם קראו לקוף maimun. כך נוצר גם ה-maimon, קוף קטן באנגלית, שהחל כמבשר-טוב בערבית, עבר להיות קוף בטורקית וממנה לאיטלקית ולאנגלית, וגם לרומנית ățmaimu ולהונגרית majom, קוף. אותו מיימוּן שהיה לא-בטובתו לקוף, הוא במקור משורש המשותף למילה העברית ימין. בעברית, ולא רק בה, ימין קשור במזל טוב ובצדק, כמו למשל right שהיא גם ימין וגם צודק, ישר. בערבית ימן הוא ימין (וממנו גם דָרום ושם הארץ תימן) ואילו ימנ פירושו היה מאושר.

באזורנו, קופים לא זכו ליחסי-ציבור טובים במיוחד. "כל מיני חיות יפות לחלום, חוץ מן הפיל והקוף והקיפוד" נאמר במסכת ברכות. ומפרש שם הרב עדין שטיינזלץ, כי בעוד שאדם מברך "ברוך שככה לו בעולמו" כשהוא רואה בריות טובות, כלומר יצורים מכל מין המעולים בטיבם או ביופיים או אילנות טובים – הרי בשעה שהוא רואה פיל, קוף או קיפוף (קוף קטן), יברך "ברוך משנה הבריות". ובאמת, איזו אמא תסכים שיקראו לבנה קוף? בערבית, הפתגם הוא שהקוף בעיני אימו – צְבי. לפולקלור הזה גם הוסיף הקוראן את מנת-חלקם של היהודים: "ועשה אותם (אלוהים) קופים וחזירים". והיו שהוסיפו לו את תכונות החיקוי והנלעגוּת, ואפילו עשייה של monkey business.

לעומת זאת, כך מלמדת הוויקיפדיה, בהודו ובסין היחס היה לעתים קרובות חיובי, וקופים זכו למעמד של חיות מקודשות, אלים וגיבורי תרבות. אפילו שלושת הקופים החכמים הם סמל להימנעות מן הרוע, בעוד שבמערב הם סמל של העלמת עין מעוול.