רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 712 · 15.02.2023 · יאיר פלדמן

הפנים נשואות לנשיא, שיישא וייתן בלא משוא-פנים

לוטשים עיניים, אבל בנימוס

איור מתוך גיליון 712

אנחנו חייבים הפעם לחדד וללטש את הדברים, כי על הפרק השורש לטש. שלא כמובנו המקובל היום, בתחילת דרכו המשמעות היתה חידוד והשחזה של מתכת: "וְצִלָּה [אשת לֶמֶךְ, נכדו של קין] גַם הִוא יָּלְדָּה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל". רש"י אומר, כי שמו של הנכד הוא מפני שתיבֵל והתקין את אומנותו של קין סבו, הרוצח הראשון, "לעשות כלי-זין לרוצחים". כיצד? "מחדד ומצחצח כל כלי אומנות נחושת וברזל".

האומנות של הכנת כלי מתכת לא התייחדה לנכדו של קין, והמקרא מספר לנו גם על הסיכון שנוטלים בהסתמכות מוחלטת על מיקור-חוץ: "וְחָּרָּשׁ לאֹ יִמָּצֵא בְכֹל אֶרֶץ יִשְרָּאֵל כִי אמר [אָּמְרוּ] פְלִשְׁתִּים פֶן יַעֲשוּ הָּעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית. וַיֵרְדוּ כָּל יִשְרָּאֵל הַפְלִשְׁתִּים לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ וְאֶת קַרְדֻּמוֹ וְאֵת מַחֲרֵשָּׁתוֹ... וְהָּיָּה בְיוֹם מִלְחֶמֶת וְלאֹ נִמְצָּא חֶרֶב וַחֲנִית בְיַד כָּל הָּעָּם". מדוע אתם לוטשים עיניים בתמיהה כאילו גילינו כאן משהו חדש?

החרבות נעלמו מן העולם, והתעשייה הצבאית עברה לשיטות מתקדמות יותר, אבל הליטוש נשאר עימנו, בעיקר בכל מה שנוגע לעדשות: פעם היתה זו אומנות של ליטוש ידני סבלני וממושך של מראות וכלי-אופטיקה, והיום זהו ייצור המוני של עדשות למשקפיים, מצלמות ואפילו ליטוש של קרנית העין בקרן-לייזר בעת ניתוח להסרת משקפיים.

עוד שני מקומות שמהם לא נדחקו הלוטשים: מלטשות היהלומים, שבהן האבן הגולמית נעשית בידיים אמונות לידידה הטוב ביותר של האשה, וככל שהידיד שמן יותר (בקראטים) כן ייטב. ומן העבר השני של אזור התעשייה, הנגריות שבהן מלטשים את הרהיטים בנייר-לֶטֶש שפעם קראו לו (גם בצרפתית) נייר-זכוכית על שם הגרגרים הדבוקים אליו, ובאנגלית הוא דווקא sandpaper.

איור מתוך גיליון 712

קל להבין איך עברה המשמעות מחידוד המתכת להברקה וצחצוח, חד וחלק בדיבור אחד. ותיקי הדור בוודאי זוכרים את הפוֹליטוּרָּה שהיו עושים לרהיטים עד להיותם ממורטים ומבריקים כמראָּה. מאותו מקור גם "פוליש וקס" שנהגו לפנק בו את המכונית אחרי רחיצתה במים. מקור כל אלה במילה הלטינית polire, אשר כמו בעברית, מהחלקה ומירוק קיבלה גם את המובן של ייפוי ושיפור. ולא פחות מעניין, שבצד מובנים אלה, יש לה, וכך גם בלשונות שנגזרות ממנה, גם המובן של השחזה וגם של ניקוי. ההיגיון הלשוני הזה עובד ככל הנראה גם במילים שמובנן דומה: limes הלטינית, גבול, מעבר חד (כמו בערבית חוּדוּד, גבול), קרובה כנראה למילה lima, פצירה בשפה זו ובנגזרותיה, שמשחיזה ומשייפת וגם מחליקה.

החָּלק והיפה עברו מן החפצים גם למי שבקי ו"משופשף" והוא polished – וגם למי שהוא נעים ומנומס, polite. אבל לא, אין בשום אופן קשר – לא מילולי ולא מעשי – לפוליטיקאים, גם אם הסגנון שלהם מלוטש במיוחד! שלא כמותם, אנחנו נחתום את הדברים ב– mots de politesse , בצרפתית מילות-נימוס במכתבים למשל, כגון "בכבוד רב".