קו התפר

ה"רגע" זה ממוקם בדיוק על קו-התפר, אבל לא זה הגיאוגרפי-בטחוני, אלא זה שבין המכפלת בחצאית לחוט המכליב, ובקיצור השורש שמעניין אותנו הוא תפר. הוא קיים גם בארמית במשמעות שאנחנו מכירים.

לפני שאתם תופרים לעצמכם חליפות בטרם עת, דעו שאינכם הראשונים: "וַתִּפָּקַחְנָּה עֵינֵי שְנֵיהם וַיֵדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְרוּ עֲלֵה תְאֵנָּה וַיַעֲשׂוּ לָּהם חֲגֹרֹת" מספר הכתוב על אדם וחווה, ואף מעיר כי התפירה כאן הריהי במשמעות הראשונה של קליעה וחיבור. "ולא חיבור במחט ובחוטים, שבוודאי לא היו לאדם הראשון בגן העדן לדעת התורה" לפי מילון בן-יהודה. התפירה קיבלה עם השנים מאפיינים פחות רומנטיים: איוב כבר קונן על צרותיו הבלתי-נגמרות "שַׂק תָּפַרְתִּי", ואילו קהלת, החכם באדם, יודע כדרכו לאזֵן: "עֵת לִּקְרוֹעַ וְעֵת לִּתְפוֹר עֵת לַחֲשוֹת וְעֵת לְדַבֵר". בגדים או שק, את כולם יש לתפור כדי להתאימם לתפקידם – אבל לא רק הם: גם במוח שבקודקוד יש תפרים, אותם קווים מפותלים ייחודיים לעצמות הגולגולת, שמבטיחים הגנה על הראש יחד עם גמישות במהלך ההתפתחות. עדיין מתחום הרפואה, התפרים המוכרים היטב מטיפול בפציעה או בזמן ניתוח. וכן בגיאוגרפיה הבטחונית, ולא רק היא, שמלאה בקווי-תפר שתוחמים אזורים וצורות-קרקע. ודווקא התפרן, כינוי שגור למי שהפרוטה אינה מצוייה בכיסו – הוא אטימולוגיה עממית שאין לה כל קשר עם התפירה: התעתיק הנכון מערבית הוא טַפְראן, שפירושו כילַי, קמצן.

והיום, אולי יותר מאי-פעם בעבר, מדברים על כך ש"תופרים" תיקים וחקירות לאנשים, אבל אפשר להסתכל על זה גם מן הזווית ש"תופרים" מִּשְׂרה ותפקיד לאדם שכלל אינו ראוי להם, והם תפורים על פי מידותיו, הקטנות בדרך כלל בכמה וכמה מידות מן הנדרש.

התפירה הזאת נעשית בדרך כלל בתפרים שבולטים לעין כל. בכלל, מבחינים היטב בין תפרים מעולים שנעשים בדרך כלל בעבודת-יד או במכונת תפירה – לבין תפירה בחוט מכליב. על מקורו של השם הזה עמדנו בעבר, ושם הבאנו את הסברו של חוקר-המילים קליין, ולפיו התפרים בחוט זה מזכירים נשיכת כלב. לעולם התוכן הזה שייכת גם המילה תָּךְ שנתקבעה בצירופים שונים כגון תך נסתר, תך מכליב, תך זיגזג ואחרים. ועוד תוספת אופנתית הם התיפוּרים, תפרים שבכוונה מבליטים אותם בבגד או בנעלים.

השימוש במילים והצורה שהן מקבעות היררכיה, מוצא ביטוי יפה במילון בן-יהודה: "בימינו נוהג במיוחד גם תופרת במשמעות אשה שאומנותה לתפור, בדרגה פחותה מן חַיָּט, חַיטת, בכינוי לאלה היודעים גם לחשב וליצר מיני בגדים ושמלות מלאכת מחשבת". את כבודה הצילו שושנה דמארי, נתן אלתרמן ומשה וילנסקי: "תוֹפרת אֲנִּי וְתוֹפרת, / הַיָּם לאֹ יחְדַל מִּלִּנְהֹם. // אֲנִּי את פָּניָך זוֹכרת / כְאִּלוּ הָּיָּה זה הַיוֹם.

הלועזית שתפורה לכאן כמו כפפה ליד מביאה אותנו לשני מחוזות מפתיעים: המקור הלשוני המוקדם syu*, שמאחֵד כמו בעברית בין חיבור לתפירה, ושממנו נוצרה בין היתר sewing machine , מכונת-תפירה, יצר גם את הסופלאקי, או כפי שיש לבטא ביוונית סובלאקי לכבוד השיפוד, הסוּבְלָּה, וזה הקשר למחט התפירה. וגם,הקאמה סוטרה בשפת סנסקריט, הקרובה לשונית לאנגלית וגרמנית, מפני ש-sutra היא חוט, תפירה, כמשל לדבר ישר שלפיו נקבע החוק, הכלל. וכמובן, והפעם הקשר ברור יותר, Haute couture , תפירה עילית בצרפתית, אחרי תחנת-ביניים בלטינית consuere, לתפור ביחד.

סיימנו את הדברים, בתקווה שהחיבורים ביניהם לא נעשו בתפרים גסים מדי.