ספּר ברוטב

הכתובת היתה על הקיר: ספר הצמרת הקדיח את רוטב התבשיל, וסופו שנטש את מעונו ועבר למען בלתי-ידוע. אל דאגה, התעלומה תיפתר, כי בין הנמען, הכתובת, הספָר והרוטב נמתח קו של מילים, ועוד קו ישר.

"שוּבָה לִמְעוֹנְָך וּשְכוֹן בְּבֵּית מאֲוָיְָך" אומרים, בעיקר הספרדים, בעת הכנסת ספר התורה לארון הקודש, לאחר הקריאה בו. פסוק, שאגב אינו לקוח מן המקורות, והוא הוספה מאוחרת. ביאליק קרא אל הציפור: "אֶל קוֹלְֵּך כִי עָרֵּב מה-נפְשִי כָלָתָה, בּחֹרֶף בְּעָזְבֵּךְ מְעוֹנִי".

מן המָעוֹן, בית, מקום מגורים, חידש אליעזר בן-יהודה את המילה מען כדי לציין כתובת מגורים, כזו שרושמים על מעטפת המכתב, ומן המען נגזר כמובן הנִמְעָן, מקבל המכתב. מען היתה כשרה בעיני בן-יהודה מהיותה דומה לערבית עֻנְואנ. למען הדיוק נציין גם את קיומה של המילה לְמען, מילה דומה בצליל אך ממקור שונה לגמרי, שכן היא צירוף של ל+מען, מן השורש ענה, במובן של לעסוק (כמו בביטוי עניין לענוֹת בו) ולכן המשמעות המקורית של למען היא של עיסוק עם. וכדי שלא נשאיר שאלה ללא מענה, נזכיר את מען שהוא קיצור של מעֲנֶה – שוב, בלי קשר לא למעון ולא לעיסוק - יען כי (מפני ש, מן השורש ענה במשמעות של ענה, השיב) דברים מחכימים בעניין זה תוכלו למצוא בספרי-יען (כגון מילונים, אבל הפעם משורש ענה במשמעות להיות עסוק!) איזה עניין, כמובן מאותו שורש, עושים ממילה אחת!

באנגלית, כתובת הנמען היא address, ועל נאום חשוב נאמר שהדובר addressed את השומעים. אבל הכתובת היתה רשומה על הקיר מוקדם הרבה יותר. היא הגיעה לאנגלית מן הצרפתית המוקדמת adrecier שפירושה להנהיג, להוליך ישר, והיא באה מן הלטינית addirectiare באותו מובן, שבה כבר שומעים היטב את המקור למילה direct, ישר, ומכאן גם director שהוא מנהל, מנהיג.

את היושר שחיפשנו אצל הדירקטורים והמנהלים נמצא, לפחות מבחינה מילולית, במקומות שונים ומשונים. במסגריה תמצאו את הכלי הקרוי grinding wheel dresser שבאמצעותו מיישרים את פניו של אוֹפן-ההשחזה שהתבּלו מהשחזות קודמות. כל מה שקשור בהכנה, בארגון ובסידור מתחבר לפועל dress. מכאן גם dress כבגד רשמי. ומכאן hairdresser, ספָר, שעוסק בסידורו ובארגונו של השיער. ומכאן dressing, הרוטב המלווה את המאכל. וגם dress rehearsal, חזרה גנרלית בתיאטרון. ואפילו dressage, אילוף ואימון סוסים לבצע תרגילים, מעין בלט סוּסי.