יתוש בחוּּפה

"הכל יודעין כלָה למה נכנסה לחופה, אלא ... כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנום", אבל לא הכל יודעין איך קשור היתוש לחופה, ועל כך נענה בזה ה"רגע".

נפתח בחופה, שהיא משורש חפף שעניינו כיסוי של דבר באחר, וממנו גם משולשים חופפים וגם הקשר לשורש הקרוב חפה במשמעות דומה, וממנו למשל חיפוי של קירות. בניסוחו היפה של מילון בן-יהודה, חוּפָה היא "כעין גג עשוי מבגד מעל למִיטה או כסא לשבת תחתיו". היריעה הזו נועדה לכסות, ומקרה פרטי שלה היא החופה שתחתיה ייעשה סדר הקידושין כשהחתן מקדש את הכלה. המעמד הזה כל-כך מרכזי, עד ששימש כציון-דרך בחייו של אדם: "בן חמש עשרה לתלמוד בן שמונה עשרה לחופה"; וכך גם מברכים את האב שבנו נימול זה-עתה "כשם שהִכְנסְתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים". ואם יהיה גם בין "הטובים לטיס", ימצא מעל ראשו את החופה השקופה בתא-הטייס.

במעוף-יתוש אנחנו עוברים לחופה הלועזית, למשל canopy באנגלית, שנגזרה מ-canopeum בלטינית שמקורה ב-konops שהוא יתוש ביוונית. היתוש הזה התגלגל ליריעת-בד שנועדה להגן על יושבי המיטה מפניו – כִילָה בלשון ימינו – וכך קיבלנו תחילה את ה-konopeion שהיא מיטה מצרית מצויידת במגן מפני יתושים, ובהמשך יוחדה משמעות המילה לאריג-ההגנה. והיום, canopy היא חופת-המטוס וגם אוהל-גינה עשוי בד וניצב על מוטות מתכת.

כאן ממש מתבקשת הבהרה-התנצלות לקוראים, מפני שבקדימון ל"רגע" זה הוצגה השאלה הנוקבת "מה מחפש זבוּב בחוּפָה?" והנה ביתוש עסקינן ולא בזבוב! לא נהפוך חלילה פיל לזבוב, אבל למְעידה זו יש הסבר לשוני ראוי: mosquito, יתוש, שהוא במקור מילה ספרדית, הריהו הקטנה של המילה הלטינית musca שיצרה גם את mouches בצרפתית, זבובים!

הלכה הלשון הצרפתית ועימה גם אחרות, נטלה את הרהיט שמתחת לחופה – ויצרה את המילה écanap שהיא כורסה, ספָה (שעוד נחזור לשבת עליה!) – אבל זהו גם כריכון כמו זה המוצג בתמונה, מן הדמיון לישיבת סלמון ושאר מעדנים על פרוסת לחם קטנה. תארו לכם איזה כיף לאכול קנפֶה בעודכם יושבים על קנפֶה. היתושים המזרח-תיכוניים עברו לאירופה והיו שם לחופה, רהיטים וגם כריכונים – והנה הם חוזרים לאיזור-מוצאם, כי בערבית ספה נקראת כנּבאִי, מילה שהיא כמובן écanap בהיפוך של האות p שאין בערבית ל-b. לכן תמצאו בתי-עסק לרהיטים בשם Kanaba בבאקה אל-גרבייה, שהסמליל שלו כאן משמאל – וגם בספרד, שהערבים השאירו בה חותם לשוני חזק מאוד.

התנועה של העברת רהיטים בין-יבשתית פעילה מאוד: לא לגמרי ברור אם המילה ספוֹת המופיעה בספר שמואל היא ריבוי של ספָה שיושבים עליה, אבל בלשונות האיזור מצויות מילים, למשל סוּפָא בערבית, שעניינן דרגש או מדף מוגבהים מהרצפה, שנדדו לאירופה והיו שם ל-sofa בדיוק באותו מובן, ואפשר מאוד שמילה זו שקיימת בכל לשונות אירופה גם השפיעה, בכיוון ההפוך, על עיצובה של ספָה בעברית. כך גם ה-divan בטורקית, מועצת המדינה, החל במילה פרסית במקורה שעניינה אוסף של דפים וגם אוסף-שירים. בערבית התגלגלה המילה לספר-חשבונות וגם למשרד המכס ולבית-המועצה – ומכאן למושב ארוך ומרופד כמו בבית-המועצה, וכך הגענו ל-divano, כורסה-ספה באיטלקית.