הזורעים ברינה

חייהם של החי והצומח מתחילים בזרע, וה"רגע" הזה נובר בקרקע-המילים כדי לחשוף אותו, בתקווה לקצור ברינה מה שנזרע בדמעה.

בעברית, בשונה מעט מלשונות אחרות, אותה מילה משמשת לתיאור הבריאה של צמח וחי: גם זרעי חיטה, וגם בנק הזרע. בשני אלה, הזרע נבט יפה ואימץ משמעויות שהן מעבר למקורית: "עֹד כָל יְמֵּי הָאָרֶץ זֶרע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָליְלָה לאֹ יִשְבֹּתוּ" מבטיח הקב"ה לנֹח בסיומה של חוויית המבול הטראומטית, ולענייננו מסיקים חוקרי הלשון כי זֶרע היא עונת הזריעה (ולא רק בעברית, כפי שנראה מייד!) ומפסוק אחר למדים שזהו גם שם כללי לתבואה, ולא רק מה שהיה בראשית צמיחתה. ואילו כאשר מדובר על אנשים, שגם הם נוצרו מזרע, נמצא ביטויים כמו "זֶרע מְרֵּעִים בָּנִים משְחִיתִים" בספר ישעיהו - אבל גם את הביטוי זרע-קודש ככינוי לדבר יקר וקדוש, שנמצא גם בשמות המשפחה ז"ק וזק"ש. אך מתבקש הוא שצאצאיו של אדם יהיו קשורים גם מילולית לזרעו, ומכאן ההבטחה האלוהית לאברהם אבינו "לְזרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הזאֹת". אפשר לזרוע תקווה בלב אנשים – אבל לעתים טמון בדברים גם זרע-פורענות. ולצד האופטימי נוסיף כי תפילת יום הכיפורים נפתחת בפסוק מספר תהילים: "אוֹר זָרֻע לצדִיק וּלְיִשְרֵּי לֵּב שִמְחָה".

גם בלשונות האיזור (ארמית, ערבית) קיימת מילה דומה, וגם שם הורחב השימוש לעולם התוכן הקרוב. הנה כך, בערבית, מזְרָעָה (כמו בשם היישוב) היא חווה, חקלאי הוא זארִע, ומילה דומה גם לחקלאות בכלל שמקיפה כמובן את החי והצומח. ולכן, בסדר זרעים, שהוא הראשון בששה סדרי משנה, רוב המסכתות עוסקות בנושאים כמו כלאיים, שביעית, תרומות וכד'. ועם ההסבר הזה אנחנו מצפינים עד היישוב זרְעִית שבגבול הצפון, שבשמו נכרכו שני מובנים: פריחה ושגשוג, וגם שמה של הציפור עֶפרוני השדה שנקראת גם זרעית השדה.

כאמור, לשונות אחרות מבחינות, אומנם לא בצורה מוחלטת, בין הזרע של החי ובין זה של הצומח. ממקור לשוני מוקדם נוצרו המילים האנגליות seed, זרע, וגם to sow, לזרוע. השימוש העדכני ביותר במילה הוא הכינוי "חברות seed" שניתן לחברות היי-טק המצויות בחודשים הראשונים לחייהן וההשקעה בהן מסוכנת מאוד, אבל גודל הסיכוי כגודל הסיכון. אותו מקור לשוני מוקדם התפתח בלטינית לפועל serere, לזרוע, וגם למילה semen שפירושה זרע, בדרך כלל של צמח. מ-semen נוצר הסמינר שבו לומדים פרחי-הוראה – שכן המשמעות המילולית הראשונה של סמינר היתה מקום-הגידול של צמחים מן הזרעים. עם הזמן, המשתלה היתה למוסד שבו מכשירים ו"מנביטים" פרחי-כמורה, ובהמשך למוסד לימודי, וכמובן לעבודות הסמינריוניות. אבל הלשון מתפתחת ואינה נעצרת, והיום תוכלו ללמוד לא רק בסמינר – אלא גם ב-webinar המתקיים ברשת.

חוזרים למקור הלשוני של seed ו-sow שהוליד גם את ה-season, עונה. בדיוק כמו בעברית, גם בלטינית התפתחות המובן היתה מאקט הזריעה אל תקופת הזריעה, העונה המתאימה לזריעה, בדרך כלל האביב – וגם כאן ראוי לציין כי אותה מילה, spring, היא שמו של האביב וגם פועל שפירושו לצוץ, לנבוט. עונת האביב אכן נקראה בעבר springing time.

לזרע המשתתף בתהליך הרבייה של בעלי-חיים קוראים sperm (אם כי הוא נקרא כך לעתים גם בצומח), מילה ששורשיה ביוונית sperma, מילולית מה שנזרע – וגם כאן, פעולת הזריעה החקלאית עדכנה את מובנה והפכה לשם עצם, ולא בתחום החקלאי. מעניין, כי השורש הלשוני שממנו נוצרה, פירושו לא רק לזרוע אלא גם לפזֵּר (והמקבילה העברית, כמובן לא מאותו מקור, היא הפועל לִזְרוֹת!) וכאן תמצאו עוד מילים כולן עם אותה תחילית – במובנים קרובים, אבל מפתיעים: spray (סילון של מים); וגם sprout שהוא נבט או ניצן (spring כבר הוזכר כאן למעלה); סְפוֹראדי, שבו משתמשים כדי לתאר משהו מפוזר, מקרי; ותתפלאו, אפילו הפזורה/התפוצה היהודית שהיא ה-diaspora קיבלה את שמה הלועזי מן הפועל היווני speirein, לפזר, להפיץ.