והפעם: לנכש עשבים סוטים

הרשו לנו הפעם לסטות מדרך הישר, או לפחות מדרך-המילים, כדי לעסוק בשורש סטה. ראו הוזהרתם: הסטייה הזו עלולה להיות סיוט. אז, בבקשה, אל תסיטו אותנו מקו המחשבה.

סטה, מספר לנו המילון, הוא צורה משנית של הפועל המקראי שׂטה: "בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים. פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבׇר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר" ממליץ ספר משלי. אבל מה לעשות, אנשים כמו אנשים, סוטים לעתים מן הדרך, ואם אתם שואלים את המקורות העתיקים, זהו מנהגן בעיקר של נשים: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" הוא התיאור החד-מגדרי שהכתוב נוקט בדבר הקב"ה למשה, ואחריו באה שורה של תיאורי הסטייה, וגם האופן שבו יש לטפל באשה: תחילה קורבן "מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן", ואח"כ פריעת שערה של האשה, ובהמשך הבדיקה ה"מדעית": "וְהִשְׁקָהּ [הכהן] אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ". אפילו החכם באדם (שהיו לו, כזכור, אלף נשים) הכיר בהקשר זה רק מגדר אחד שמפתה והאחר רק מתפתה, ומספר לבנו על "אִשָּׁה זָרָה מִנׇּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה... וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ... הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ". והוא, נעבעך, "הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבֹא". ברוח זו של הכתובים, לא ייפלא שהמסכת במשנה העוסקת בדיני אשה שבעלה חושד בה שבגדה בו עם גבר אחר נקראת מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה). בלשון נקבה אם היה לכם ספק.

מִעניינים שבינו לבינה לבינו, נחזור לאטימולוגיה, נסיט את מבטנו ונעיר כי השורש קשור לשורש סוט, שממנו הסטה – למשל של תשומת-הלב – וגם מָסוֹט שהוא (יופי, ויקיפדיה!) הֶתקן שהוא חלק ממסילת הרכבת ומשמש למעבר בין שתי מסילות סמוכות או למיזוג שתי מסילות למסילה אחת (בכיוון ההפוך). השליטה במסוטים דרושה כדי לקבוע לאיזו מסילה תנותב רכבת שכמובן אין לה הגה כדי לחשב מסלול מחדש. בעבר, עובדי רכבת שהפעילו את המסוטים הידניים נקראו סַוָוטים.

עכשיו, אחרי שסטינו מן הדרך אנחנו רשאים להסיט את הווילון ולהציץ על סטיות וסוטים בעמי העולם ולשונותיהם. סטייה "רגילה", למשל מן הדרך, היא deviation באנגלית ודומותיה בלשונות אחרות, שקל מאוד לעקוב אחרי ההיגיון שבה: de (החוצה, הצידה) + via (דרך, כמו כל רחוב באיטליה), והכל כמובן מלטינית deviare באותו מובן. נציין שגם בלועזית יש לה משמעות רגילה, כמו מעקף או סטייה מן הדרך, אבל גם גוון "שלילי" של טעות. באנגלית גם יצרו את deviate לציין סוטה-מין. רק באמצע המאה ה-19 נוצר ה- standard deviation, הלא היא סטיית התקן המופיעה בכל ניתוח סטטיסטי שמכבד את עצמו, כולל מדגמי-בחירות.

המידגמים המתנדנדים האלה הם לרבים סיוט ממש, וגם המילה הזו נלקחה מן השורש סוט, שהוא נדנוד וטלטול. בעברית הם סיוט כך סתם, אבל בשפות אחרות קושרים אותם ללילה, כמו ביעותי-לילה וחלום בלהות בעברית. הביטוי שמקורו צרפתית ועבר גם לאנגלית הוא cauchemar שלעתים מוסיפים לו de nuit , של לילה. צירוף המילים כאן הוא לדרוך, ללחוץ + מילה שמקורה הלשוני המוקדם הוא mor, רוח נשית רעה (שוב הנשים האלה). לשונות שונות, מאנגלית ועד רוסית, אימצו את המילה – וכמוהן גם יידיש, קאָשמאַר, שלידה מציג מילון הרשת גם בייזער חלום וגם שרעק חלום. יש כנראה סיבה טובה לריבוי השמות ביידיש... מאותו שורש לשוני נגזרו בשפות שונות עוד מילים בתחום, וגם כאן "מככבות" נשים: אלת הגוויות, מלכת הסיוט, ועוד. הלילה והרוח הרעה הנשית התחברו יפה במילה האנגלית המקובלת nightmare, סיוט-לילה.