והפעם: אחרי - הטייפוּן

"וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ" מבטיח אלוהים לנֹח אחרי המבול שלא היה כמותו עד אז וגם מאז לא היה (למרות הפרזות עיתונאיות בנוסח "המבול שהציף את ראשון לציון"). בניגוד לגשמים שיורדים מן השמיים, במבול ההוא גם מעיינות התהום התפרצו והציפו את הארץ, והיקום התמלא במים שגרמו לתיבה לצוף. עוד נראה איך המילים קשורות לכאן.

מבול של פרשנויות (עוד הגזמה פואטית) ניתן למבול הבראשיתי, ואנחנו בצניעותנו נסתפק במישור הלשוני. המילה מבול, לפי גרסה אחת (יש גם אחרות) היא משורש יבל, כמו להוביל מים, ומכאן גם יוּבָל, נחל. המבול מתקשר למים אדירים, אבל תמצאו אותו גם במקומות אחרים: ההבטחה האלוהית בברית הקשת בענן היתה שלא יהיה עוד אסון טוטאלי עולמי שמשמיד את כל הבשר במים, אך נחלקו חכמים בשאלה האם פורענויות עולמיות מסוג אחר (כגון אש) אסורות או מותרות לפי לשון הברית. ר' יהודה, למשל, אומר: "מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵין מֵבִיא, אֲבָל מַבּוּל אֵשׁ וְגָפְרִית מֵבִיא כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּבָא עַל סְדוֹמִים". והכתוב יודע גם להתחכם עם אויבי ישראל האחרים: לפי מדרש רבה, אמר הקדוש ברוך הוא לַמִּצְרִים: "רְשָׁעִים, כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם לַמַּבּוּל וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲנִי גוֹרְרוֹ לְמַבּוּלוֹ".

תפנית – גם גיאוגרפית – מעניינת בעלילה: בארמית, לשון אחות לעברית, המילה היא מַבּוּלָא, והיא נשאלה ככל הנראה מן העברית. אבל, מילה נוספת בארמית היא טוֹפָנָא, וכך המשפט המקראי "הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם", מתורגם בתרגום אונקלוס: "הָאֲנָא מֵיתֵי יָת טוֹפָנָא מַיָּא עַל אַרְעָא, לְחַבָּלָא כָּל בִּסְרָא דְּבֵיהּ רוּחָא דְּחַיֵּי, מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא". ומדוע זה מעניין? כי המילה הזו בדיוק, טוּפאן – שימשה את ראשי החמאס לַכינוי "טופאן אל אקצה", "מבול אל אקצה" של 7 באוקטובר הנורא!

טופאן בערבית, אומר המילון האטימולוגי, נגזרת מהשורש השֶׁמי ט-ו-פ (או ט-פ-פ), שמשמעותו היסודית היא לצוף, לעלות על גדותיו, להקיף או לסובב. בעברית, שורש זה מקביל למילים כמו לצוף, טפטוף. בערבית קלאסית, מוסיפה הבינה המלאכותית, הפועל טָאפָא משמעותו "הקיף", "סבב סביב" (כמו הפולחן של הקפת הכעבה במכה - "טַוַואף"). ה"טופאן" נקרא כך משום שהמים המציפים מקיפים ומכסים את הכל מכל עבר, או משום שהם גורמים לדברים לצוף. ועוד: המילה מופיעה בקוראן לתיאור המבול של נח או האסונות שפקדו את פרעה ועמו.

חשבתם שבכך הסתיימו הקישורים המרתקים? ממש טעיתם! לא נלאה אתכם בכל ההשערות שנקשרו למילה, אך נמצא קשר הדוק מאוד בין המקור הערבי-ארמי שקיים גם בפרסית ובשפת הינדי וברבות מלשונות תת-היבשת ההודית – לבין המילה tufão בלשון הפורטגלית לרוח סערה גדולה, שהתגלגלה בפי מלחים וסוחרים על פני ימים ואוקיינוסים, כולל מעבר בשפה הסינית, ובסוף התמצקה לשונית לסופת טַייפוּן המוכרת לכולנו! אמור מעתה: typhoon באה מארמית.

בצרפתית, שפה יפה מאין כמוה, זה נשמע פיוטי: Après moi, le déluge, אחרַי המבול (ואך מקרה הוא שטור זה רואה אור יום אחרי בחירות בישראל...). הביטוי מיוחס למלך צרפת לואי ה-15 או לפילגשו מדאם דה פומפדור, אך יש סבורים שהביטוי היה בשימוש עוד לפניהם.