והפעם: נטורי קרתא בארמון בקינגהאם?
החלטנו לא לנצור עוד את לשוננו, וגם לא לנצור את המידע החסוי לעצמנו בלבד, ולכן הפעם נדון בשורש נצר ונראה לאן יתפתחו הנצרים שלו.
בוודאי הבינותם כי יש לו שתי משמעויות שונות: האחת, לצמוח, לפרוח. "ויָצָא חֹטֶר מִגֵּזע יִשָי ונֵּצֶר מִשׇּׁרָשָיו יִפרֶה" נאמר בספר ישעיהו, והפרשן מחבר לכאן את המשמעות השנייה: "אבל הצומח מן השורש נקרא נצר, שצריך לנוצרו כי הוא רך ויונק". ואכן הנצירה היא שמירה, וכמו נצר בריא גם היא התפתחה למובנים שונים שתמצאו גם בלשונות האיזור. מן השורש נטר, לשמור בארמית, התפתחו "נטורי קרתא", שומרי העיר; וגם חיל הנוטרים של ימי המנדט; ולא רק הם: נוטר טינה, או גם נוטר לבדו, פירושו שומר טינה למישהו.

חוזרים לשורש שממנו יצאנו, נצר, וממנו נגזרות משמעויותיו, והראשונה היא שמירה. מכאן ההמנון "אל נצור המלך/המלכה" בבריטניה (ולמרבה הפלא המילים והלחן של ההמנון הלאומי אינם רשומים בחוק כהמנון הרשמי). וכך גם במקורותינו: משה, העולה להר סיני לקבל את לוחות הברית בּשנית, אומר בפסוק שנחקק היטב בתפילה: "נֹצֵּר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵּא עָוֹן וָפֶשע וחטָאָה ונקֵּה לאֹ ינקֶה פֹקֵּד עֲוֹן אָבוֹת על בָּנִים ועל בּנֵּי בָנִים על שִלֵּשִים ועל רִּבֵּעִים". משורר תהילים היה מאוד חסכני במילים, ואולי בזכות זה דבריו היו לשיר פופולארי: "נצֹר לשוֹנָך מֵּרָע וּשפָתֶיָך מִדּבֵּר מִרמָה", ועל כך הוסיפה מסכת ברכות דברים שגם הם הגיעו לתפילה: "אלֹהי, נצוֹר לשוֹנִי מֵּרָע ושִפתוֹתי מִדּבֵּר מִרמָה, ולִמקללי נפשִי תִדוֹם, ונפשִי כֶעָפָר לכֹל תִהיֶה".
אם עד עכשיו היינו ב"מצב נָצוּר", מכאן והלאה נוכל לשחרר את הנצרה ולתת דרור למחשבותינו.
יש הנוצרים את המלכה, יש שנוצרים את לשונם – ויש גם שומרים ממש. כזהו הביטוי מִגדל נוֹצרִים המוזכר בספר מלכים, מגדל שמירה קטן המוצב בכרם. נוצרים? בתקופת התנ"ך, הרבה לפני ישו? תנוח דעתכם. אין אלה הנוצרים המונותאיסטים שאנחנו מכירים. יתרה מכך: חוקר המילים ארנסט קליין אומר שלאיש ההוא מהגליל צריכים בכלל לקרוא נָצרִי (קמץ גדול, מבטאים nazri) ו-נוֹצרִי הוא בעיניו טעות, מפני שמוצאו מן העיר נָצרת (בלועזית Nazareth). בינת הרשת מנסה לעשות את החיבור: מקור השם "נצרת", נכתב שם, אינו ידוע בוודאות, אך בהיות היישוב העתיק במקום יהודי, סביר שהשורש הוא עברי, או למצער שמי. ייתכן שמדובר בשם שמקורו במילה "נצר" (במשמעות של חוטר, ענף), והנוצרים רואים בכך רמז לכך שישו הוא נצר לבית דוד. אפשרות אחרת היא שמדובר בשורש נצר במשמעות שמירה, שכן ההר שעליו נמצאת העיר משקיף על עמק יזרעאל, ויכול לשמש עמדת הגנה מפני צבאות זרים. שמה של העיר העניק לנצרות ולנוצרים את שמם בעברית. עד כאן בינת הוויקיפדיה, ומכאן הפעילו נא את זו שלכם.
היישוב נצָרים בגוש קטיף (זוכרים את ההבטחה החלולה "דין נצרים כדין תל אביב" שטבע ראש הממשלה אריאל שרון במאי 2002 ?) קיבל את שמו כצורה עברית לשם הערבי נֻציראת, שמו של מחנה הפליטים הגדול, ומילולית: תומכים, עוזרים, בעלי-ברית.

גויי העולם, והנָצרים בראשם, כלל לא התלבטו בסוגיה. בעיניהם, האיש מן הגליל הוא Christ, המָשוּח, מי שמשחו אותו להיות המשיח, בעקבות מילה יוונית ולטינית במובן זה, מן השורש הלשוני שממנו גם cream, משחה. בימי הכנסייה הקדומה זה היה כינוי, שם-תפקיד, אבל לאחר מכן נהייה חלק משמו של ישו.



