והפעם: חסם בה, או מעשה בשור שסובל מחסימה רגשית
ב"רגע" זה נדון באחוז החסימה שמונע מפלגות קטנות מלבוא בשערי הכנסת, ובכלל בשורש העברי חסם. הסירו נא חסימות רגשיות ואחרות, נצא לדרך, ושום מחסום לא יעצור אותנו.
עניינו של השורש חסם הוא סגירה ובלימה. כך במקורות וכך גם בלשון ימינו. ממנו המילה מחסום, כגון זה ששמים בפי הבהמה כדי שלא תאכל מן התבואה שלפניה בזמן שהיא עובדת. אבל בספר דברים נכתב "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ", וציווי זה הוא אחד מתרי"ג מצוות ומקורו במידת הרחמנות על בעלי-חיים, וכתוצאת לוואי גם הגברת הרחמנות על בני אדם. היה מי ש"הלך רחוק" עם הפסוק, והסיפור המפורסם ביותר הוא משנת 1951, כאשר גזבר הסוכנות לוי אשכול הגן על אנשים שהואשמו בשחיתות על ידי מבקר המדינה ד"ר שמורק כשנטלו מהקופה הציבורית. "לא תחסום שור בדישו" אמר אשכול. מן הקביעה הזאת התפתחה אווירה ציבורית עויינת למבקר המדינה, הוא נאלץ להתפטר וההליכים הפליליים נגד החשודים בוטלו. אשכול, כתב העיתונאי עוזי בנזימן בשנת 2007, החיל את הכלל הנאור מן התורה על החצר האחורית של החיים הציבוריים והכשיר בכך התנהגות מושחתת, ואמירתו נחקקה לדראון בדברי ימיו של המינהל הציבורי הישראלי.
אחרי שנפרצו המחסומים שעניינם השור, הדַיִש ופקידי הציבור, עברו לדרכים ולכבישים, ולעניין מיוחד זוכים אלה שעליהן פוקחת עין תנועת "מחסום watch" המתעדת את התנהגות החיילים והשוטרים במחסומי צה"ל ביהודה ושומרון בדרישה להסירם.
החסימה שעניינה סגירה וסתימה היא בהחלט סיבה טובה לתת שם עברי נאה לדלתות בטיחות, והיא מצאה את מקומה בשורה של ביטויים וצירופי לשון. כאשר אתה שם מחסום לפיך – או לפיו של האחר –מדובר בסתימת פיות. במקורות תמצאו גם את הביטוי חסם תאוותו במובן של כבש את יצרו. חוסמים את הנחיריים כדי לא לחוש בריח רע, ואפשר שריח רע עולה גם מן הנטייה של המפלגות הגדולות להגביל את כוחן של תנועות קטנות וחדשות בציבוריות באמצעות אחוז החסימה, הקובע את שיעור הקולות המינימלי מכלל המצביעים בבחירות הדרוש כדי לקבל ייצוג פרלמנטרי. כיום, רשימת מועמדים חייבת לקבל לפחות %3.25 (עד 1992 השיעור היה %1) מקולות הבוחרים.
חסימות תמצאו בכל מקום: בגיאומטריה אלו משולש חסוּם בעיגול, משולש חוֹסם ועוד שפע אפשרויות. ברפואה, אלו חוסם עורקים (ח"ע בקיצור הצבאי השגור) וגם חסימות בדרכי השתן ואחרות. בתחום הרפואה הנפשית אלה חסימות רגשיות שאנשים משקיעים לא מעט מאמץ וכסף כדי לשחרר אותן. ולא רק שם: העולם הכלכלי מכיר את המונח "חֶסֶם כניסה לשוק" שמשמעותו המכשולים העומדים על דרכם של חברה או פרט שמבקשים לפעול בשוק מסויים. הוא יכול ללבוש צורות שונות כגון חסם ידע, חסם אמצעי ייצור, חסם רגולטורי ועוד. אחד מתחומי הפעילות של "רשות התחרות" (בעבר "רשות ההגבלים העסקיים"( הוא לפעול בעקבות איתור כשלי שוק וחסמים לתחרות. אפילו בכדורסל מוכרת "חסימה נקייה" שנעשית ללא עבירה.
אחרי שפרצנו כל מחסום לשוני אפשרי, וגם שחררנו חסימות שונות – מהיכן מגיעות אלינו הפלדה המחוסמת וגם הזכוכית המחוסמת? המונח אינו חדש והוא מתקשר לחסימות שהוזכרו כאן כנראה כי החומרים הללו נסתמים, נחסמים, בכך שנהפכו לקשים יותר. תהליך החיסום כולל חימום וליבון של המתכת ואז צינון מהיר במים או שמן. "שֶׁכֵּן לוֹטְשֵׁי הַבַּרְזֶל עוֹשִׂים מְחִמִּים אֶת הַבַּרְזֶל עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה גַּחֶלֶת וּמְכַבִּין אוֹתוֹ בְּמַיִם כְּדֵי לְחַסְּמוֹ" כותב הרמב"ם, וכך הוא מסכם הלכה שעניינה איסורי מלאכה ביום טוב: "תַּנּוּר וְכִירַיִם חֲדָשִׁים אֵין סָכִין אוֹתָן בְּשֶׁמֶן בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין טָשִׁין אוֹתָן בְּמַטְלִית. וְאֵין מְפִיגִין אוֹתָן בְּצוֹנֵן כְּדֵי לְחַסְּמָן". מכאן, בהשאלה, המובן של התחזק, התחשל.
