והפעם: חנייה מובטחת

במסע שלנו בעקבות המילים אנחנו נוטים את אוהלנו לחנייה קצרה, כדי לבדוק את מקורו וגלגוליו של השורש חנה, אשר כצפוי אינו מתחיל ב"דאבל פארקינג" בעיר הגדולה.

המקור הלשוני של השורש חנה, אומר לנו המילון, עניינו כיפוף, נטייה קדימה, ואפשר אולי לקשור לכאן גם את הביטוי נטה אוהלו – למשל במחנה-קמפינג. המשמעות המקורית (לפני עידן המכונית) של הפועל חָנָה היתה הקים מחנה, לעתים שוב ושוב, "וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ". על המחנה של בני ישראל סמוך למעמד הר סיני נאמר "וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה". ומאוחר יותר יבוא הציווי "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ".

אבל, צורת המגורים שנקראת מחנה קיבלה גם פירושים אחרים – גם בלועזית, כפי שנראה בהמשך – והראשון בהם הוא קבוצת-השתייכות. המלב"ים, מפרשני המקרא, כתב על כך: "שֵם מחנה הונח בעצם על העם החונים בשדה ובא על ישראל כל עוד שחנו במדבר. ויש 'מחנה' כוללת שהוא המחנה כולה, ויש 'מחנה' חלקית שכל שבט נקרא 'מחנה' – 'מחנה ראובן' 'מחנה שמעון' 'מחנה לוי' - כי כל שבט חנה בפני עצמו". מכאן קצרה הדרך למחנאוּת הפוליטית בימינו, וגם לאחד מהמנוני הציונות: "שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל / דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה" שנכתב בלי שמישהו חשב אז על מסעדת "מַחְנֶיוּדָה" בירושלים.

למחנה יש גם הקשר ישיר למלחמה. יעקב חצה את מחנהו לפני הפגישה עם עשיו "וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה". המלב"ים כתב: "על כן קרא שם המקום מחנים, שזה מעיד שיפגעו שני מחנות זה מול זה למלחמה". ומשורר תהילים אומר: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ". זו גם משמעות החנייה בפואמה הנפלאה של נתן אלתרמן – בהלחנה המופתית של יאיר רוזנבלום – "לֵיל חֲנָיָה. בְּקוֹל דְּבָרִים, בִּשְׂחוֹק, בְּגֶדֶף בַּהֲמֻלַּת מְלָאכוֹת הוּא קָם, הִנֵּה הִנּוֹ כְּמוֹ פְּנֵי עִיר נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּו".

אנחנו קופצים לימינו שבהם דווקא החנייה – ובעקבותיה הקַניון שמשלב קנייה וחניון – היא חוד-החנית (כנראה מאותו שורש בהוראה של משהו גמיש, ניתן לכיפוף. כך גם חנות שיש לה גג עגול, מכופף). וגם כרטיס-החנייה שהיה חידוש גדול וגם המַדְחָן שקיבל מטבעות תמורת הזכות לחנוֹת, ותו-חנייה אזורי למאושרֵי כחול-לבן.

כך הגענו לקמפינג שמְשַמר גם הוא את ניחוחות החנייה עם אלה של המלחמה: בהזדמנות קודמת כבר כתבנו כאן על campus הלטינית שממנה למשל הקמפינג, וגם Camp David, וגם הקמפוס האוניברסטאי. הוא נתן את שמו גם לאיזור Campania בדרום איטליה שבה ייצרו את ה-campana, פעמון, ומכאן קמפנילֶה שהוא מגדל-פעמון. מכאן גם Champs Élysées, מישורֵי אֶליסיום במיתולוגיה היוונית, לשם מגיעים האנשים ההגונים שהראו צדק וגבורה נשגבת. אבל, השדות, כמו שקרה לא אחת בחיים וגם בהקשר הלשוני, יכולים להיקשר במלחמות וקרבות. גם באנגלית, ישנם camping ומכונית camper שעניינם טיול והנאה – וישנו גם המובן הישן יותר של קרב, עימות, שנשאר ממנו רק השם למקום שבו חונה הצבא. מעניין, שאפילו במקורותינו תמצאו מילה זו, בהשפעת הלטינית. קַמְפּוֹן הוא "פלטיא [ארמון] גדול ששם שׂוחקים המלכים". ובמקום אחר, שבו מסבירים טקסט בתוספתא, נאמר: "לכאורה משמעותו שקבוצה של ששים בני אדם הגיחו ממבצר ביתר וירדו למטה לקמפון המבוצר של הרומאים להלחם אתם, או להכנע, והרומאים הרגו אותם, ולא עלו מן הקמפון".

המילה campaign מתייחסת לתנועתו של הצבא, וכמובן לקרבות פוליטיים ותודעתיים. ואם נזקקנו לקשר הלשוני והענייני להיסטוריה החדשה, הריהו בין המחנות הנוראים ההם להוגה שלהם שכתב את "מיין קמפף", המלחמה שלי.