והפעם: הכלב פּלוּטו נרטב בגשם

"את הגשם תן רק בעיתו, / ובאביב פזר לנו פרחים" שר שלמה ארצי למילים של אבי קורן ולחן של שמואל אימברמן. ואנחנו, צנועים יותר, נגשים משאלה ישנה ונעסוק במילה גֶּשֶם, באחותה מָטָר ובאחיה הצעיר מִמְטָר. תתפלאו כמה משמעויות מסתתרות, או לפחות ניתנו, מאחורי הטיפות.

הגשם מוכר וידוע כבר מימי לימוד מחזור הטבע: מי הים מתאדים, מצטברים כעננים, יורד גשם וחוזר חלילה. אלה "המים שניתכים מהעננים שבמרומי האוויר" בלשונו הציורית של מילון בן-יהודה לתופעה שהכיר כבר קהלת: "אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ". גשם, כמו זה שיורד משמיים – מייד נגיע למשמעות אחרת – קיים כשורש בעברית בלבד, אבל בערבית ובעוד לשונות קרובות קיים השורש מטר, בדומה למטר שלנו, שגם אליו נגיע מייד.

אנחנו עדיין בגשמים, שיש רואים בהם הרבה יותר מתופעת-טבע. הגמרא אומרת: "אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע", ואת ירידת הגשמים תולים שם בהתנהגותם של ישראל: "מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדים מאוצר טוב... בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וישראל שרויין על אדמתם גשמים יורדין מאוצר טוב; בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם אין גשמים יורדין מאוצר טוב". הרי לכם הסבר שהחזאי לעולם לא ייתן! הגשם והמטר הם גם כר נרחב להסברים שכורכים גם את המילים עצמן, עם לא מעט התפלפלות. הפרשן נסמך על המקרים המעטים שבהם מוזכר הגשם בתורה לעומת אזכורי מטר רבים. והוא אומר: פעולת ההמטרה אינה מיוחדת דווקא להורדת גשם, וכך הומטרו על עמורה גפרית ואש, ועל מצרים הומטר ברד. המשותף לכל ההמטרות הללו שיש בהן הורדת דברים מן השמים, כאשר יש להם כתובת, תכלית ברורה, מטרה. ההמטרה והמטר נובעים מהמַטָּרה שיש למטר בירידתו מהשמים. לעומת זאת, מטר שהוא גשם, מטרתו וייעודו להצמיח את כל מה שטמון באדמה. פרשן המקרא המלב"ים כתב: "הגשם הוא הטבעי הבא בסיבת האדים העולים מן הארץ, והמָטָר הוא ההשגחיי הבא מן השמים". גם בערבית, גִ'יסְם הוא גוף, גשמי. רש"י אפילו כתב שהגשם מפריע לבני אדם להסתובב בחוץ, הוא מרטיב אותם ומשבש את הדרכים. יש לגשמיות של הגשם גם צדדים לא טובים.

משום כך, מסכמים הפרשנים, נבין מדוע בתפילה מברכים ברכת "מוריד הגשם", לעומת התפילה בברכת השנים שהיא על המטר שיהיה לברכה, "ותן טל ומטר לברכה". ואגב, אותיות הברכות האלו נקראות "אותיות של טל ומטר" מפני שבסידור התפילה הן נכתבות בגופן קטן, שכן הברכה נאמרת רק בחורף, להבדיל מ"אותיות של קידוש לבנה", לברכה שנאמרת כל חודש עם מולד הירח, והיא נאמרת תחת כיפת השמיים בתנאי תאורה פחות טובים, ולכן מודפסת בסידור באותיות גדולות. הנה דיברנו גם על הגשם וגם על המטר, והגשמנו את המטרה!

לימים, נוסף המִמְטָר, בעיקר בלשון רבים ממטרים, באנגלית shower, וכן נוספה המַמטֵרה, ואפילו ניסו את מִמְטוֹרֶת במקום מעיל-גשם.

גשם, מטר וממטרים יש לא רק אצלנו, אלא בעיקר בארצות ניכר. לשונות העמים נטלו את המילה pluvia, גשם בלטינית, והיטו אותה לפי טעמן. בצרפתית גשם הוא pluie, והמטריה שמגינה ממנו זכורה לטוב מן הסרט "מטריות שרבורג", Les Parapluies de Cherbourg בשפת המקור. בדומה, pluvial באנגלית הוא כל מה שנוגע לגשם, ו-pioggia היא פשוט גשם באיטלקית. זוכרים בוודאי את הזמר דומניקו מודוניו שר את "צ'או צ'או במבינה" ואומר: ma piove piove sul nostro amor – אבל גשם זולג על אהבתנו.

והכלב פלוטו שלנו, איך הוא נקלע לכותרת? מן השורש הלשוני הקדום שיצר גם את pluie ודומותיה, גם את fly, וגם את פלוטו, אל העושר השופע, וממנו הפלוטוקרטים שאצלם הכסף פשוט נוזל.