והפעם: המבוזר מכפר אז"ר
מה כל-כך מבדר לראות אדם שהשערות המעטות הפזורות על ראשו מתבדרות ברוח הקלילה? לעתים, לכמה מילים משמעות קרובה והן גם דומות זו לזו מבחינת הצליל, כאילו מישהו שמע או העתיק אותן לא נכון, אבל המובן נשאר.
כך קורה גם לשורש פזר והמשמעויות הדומות לו בשורשים שקרובים לו פונטית, בדר ובזר. אבל לא נתפזר יותר מדי, ונפתח בשורש פזר שמובנו ברור. המקרא אינו פזרן בשימוש בשורש, ותמיד באותו מובן: "וַיאֹּמֶר הָמָן לַמֶלְֶך אֲחַשְׁורוֹש יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְׁפֻזָר וּמְׁפֹּרָד בין הָעַמִּים בְׁכֹּל מְׁדִּינוֹת מַלְׁכוּתֶךָ וְׁדָתיהֶם שֹּנוֹת מִּכׇּל עָם וְׁאֶת דָתי הַמֶלְֶך אינָם עֹּשִּים וְׁלַמֶלְֶך אין שֹּוֶה לְׁהַנִּיחָם" מספרת לנו מגילת אסתר. וגם: "שֶה פְׁזוּרָה יִּשְׁרָאל אֲרָיוֹת הִּדִּיחוּ" בפי הנביא ירמיהו. הדימוי הציורי של פיזור העם, וגם פזרנות של כסף, מקבל תימוכין מפועל דומה בערבית שפירושו להפיץ, לפזר זרעים, בדרך כלל כאלה שנמכרים בתפזורת, והוא קרוב לשורש בדר שמייד נעסוק בו. וגם זה מעניין: להפיץ, לפזר, באנגלית המילה היא to disseminate, אשר גם מקורה ב-semen, זרע בלטינית. ואותה מילה תפגשו גם בסמינר, בית-הגידול החינוכי שבו זורעים את הידע בתלמידים.
זרעים אפשר לפזר, וגם כסף, ולפי המשנה גם כל מה שאינו ערוך ומסודר בצורה המעידה שמישהו התכוון לכך: "פרוֹת מְׁפֻזָרִּין, מָעוֹת מְׁפֻזָרוֹת, כְׁרִּיכוֹת בִּרְׁשוּת הָרַבִּים, וְׁעִּגּוּלי דְׁבלָה, כִּכָרוֹת שֶל נַחְּׁתוֹם, מַחֲרוֹזוֹת שֶל דָגִּים, וַחֲתִּיכוֹת שֶל בָשָר". וההלכה בעניין: "מצא פירות צְׁבוּרין חייב להכריז; מפוזרין, אין חייב להכריז. מקצתן צבורין ומקצתן מפוזרין, חייב להכריז".
וכמובן, גם המחשבות יכולות להתפזר, ופזור-הנפש המפורסם ביותר הוא "המפוזר מכפר אז"ר" שעליו כתבה (וגם איירה!) לאה גולדברג: "קָם בַבֹּקֶר הַמְׁפֻזָר / וְׁיוֹשב עַל הַמִּטָה / וְׁשוֹאל: "יָשַנְּׁתִּי כְׁבָר, / אוֹ שָכַבְּׁתִּי זֶה עַּתָה? / זֶה שֶבַחַלּוֹן זוֹרחַ - / שְׁמוֹ הוּא שֶמֶש או יָרחַ? / עת לָקוּם אוֹ עת לִּישֹּן?" לפי ויקיפדיה, משלחת של תושבי כפר אז"ר פנתה אל המשוררת בבקשה לשנות את שם הסיפור כדי לא לפגוע בשמו הטוב של היישוב.
מן התפילה נלקחו המילים שהיו לשיר עממי "וְׁקָרב פְׁזוּרינוּ מִּבין הַגּוֹיִּים וּנְׁפוּצותינוּ כַנס מִּיַרְׁכְׁתי אָרֶץ". משמעות קרובה יש ל-diaspora באנגלית, שהיא מן היוונית diaspeirein, לפזר. אנחנו בוחרים לכנות אוכלוסיה זו גוֹלָה או גלוּת, וגם תפוצות, אבל אצלנו בישראל מתהווה וגדלה כל הזמן הפזורה הבדווית, שם-כיסוי לצורת חיים אנומלית של מאות אלפי אנשים. האם זה מפני שאחת לכמה זמן מפזרים שם הפגנות והתקהלויות?
ומעולם-תוכן אחר לגמרי, אחד מטעמי המקרא שנקרא פָזר, צורתו מעין מקל או קרן-איל, וההשערה למקור המילה הוא פִּזְׁרָא, מקל בארמית, אולי לציון הכלי שבו הניסו ופיזרו את הפולשים.
כאמור, שלושה שורשים דומים בצליל ובאותה משמעות, והשני מביא אותנו לעולם המתמטיקה, שם מדברים על טור אינסופי מסויים שמכונה טור הרמוני מוכלל ומתבַדר, כלומר אינו מתכנס למספר סופי. למתמטיקאים זהו ממש בידור טוב – בוודאי לאלה ששערות ראשם מתבדרות ברוח הקלילה – אבל מה הקשר לבידור שאנחנו מכירים? לפי המילון, בידור הוא "הסחת-הדעת, פיזור-הדעת מדאגות ומשעמום, השראת רוח עליזה".
הלכו חכמי תורת הניהול וחידשו את המושג ביזור סמכויות, קרי העברת סמכויות לאחרים, כדי שלא מנהל אחד יעשה הכל, בלעז דצנטרליזאציה. חידשו? ממש לא. "בִּזָה וְׁשָלָל וּרְׁכוּש לָהֶם יִּבְׁזוֹר וְׁעַל מִּבְׁצָרִּים יְׁחַשב מַחְׁשְׁבֹּתָיו וְׁעַד עת" נאמר בספר דניאל, ורש"י אומר "יבזור - כמו יפזר", והוא נסמך גם על הביטוי בתהילים "בִּזַר [האל] עַמִּים קְׁרָבוֹת יֶחְׁפָצוּ" (אולי בזמנו של רש"י זה היה נכון...)
