והפעם: תגובה ציונית הולמת

קוראים יקרים, היזהרו. המהלומה תגיע הפעם מכיוון לא צפוי! אל בהלה, בסך הכל נעסוק כאן בשורש הלם ואולי גם נחליף כמה מהלומות מילוליות. בסוף, אתם תקבעו אם הדברים הולמים את האכסניה.

[הלמות תופים]... מה שמופיע כאן כהוראות בימוי החל את דרכו במשמעות קרובה אבל שונה. הלמוּת היא "כלי כעין פטיש, כשיל יהלמו בו" לפי מילון בן-יהודה, הנסמך על שירת דבורה המקראית: "יָדָּה ליָתֵד תשלחנָה וימינָּה להלמוּת עֲמֵלים והָלמָה סיסרָא מָחֲקָה ראֹשוֹ וּמָחֲצָה וחָלפָה רקָתוֹ". והפרשן מפרש: "וימינה הושיטה לקחת המקבת הקרוי הלמות עמלים על שם שהאנשים עמלים במלאכה ומכים בו לעשות מלאכתן". מדרש רבה מספר על פטיש אחר, זה של אברהם אבינו: "שֶׁהֶׁחֱליק פטישוֹ והָלם אֶׁת כָל בָאֵי עוֹלָם בדֶׁרֶׁךְ אחת למָקוֹם". הכל כמובן מן השורש הלם, שהוראתו היא להכות, להקיש, להלום. הפטיש היה להלמות-הלב ולהלמות-תופים, ולכל מה שנקשר בפעולה קצבית כזו. המילון מזכיר גם את הלמָן כמילה נרדפת לפטיש, והחידוש העדכני בנושא הוא מבית מדרשו של צה"ל, הלמניה, שהיא צינור מתכת סגור בחלקו העליון, שמוחזק בידי שני חיילים, המכים באמצעותו ביחד כדי להחדיר יתד או מוט ברזל לאדמה.

אחרי כל כך הרבה מהלומות, אין פלא שישנם הלוּמים רבים שעברו הלם נפשי או גופני. כאלה הם הלומי-שינה, הלומי-יין שהפריזו בשתייה, הלום-רעם שמוּכֶׁה בתדהמה מבשורת-פתאום – ולאסוננו, גם הלומי-קרב רבים. לפני שהביטוי הזה נכנס למרבה הצער לשיח היומיומי, הסלנג הצה"לי הכיר את הביטוי הֶׁלמוּט שהוראתו המקורית היתה חייל חדש ומבולבל – בלי שעבר אף יום-קרב – ורק מאוחר יותר הודבקה לו המשמעות החדשה.

לא תחטפו הלם אם נאמר שהמונח התרחב מאוד. איך לא, הספר "הלם העתיד" של אלווין טופלר מ-1970, אשר ניבא רק חלק מן ההלם וחלק מן העתיד. בתחום הטכנולוגי, הלם תרמי הוא מצב שבו חומר נשבר, נסדק או נפגע עקב שינוי פתאומי, מהיר וקיצוני בטמפרטורה (חימום או קירור מהירים מדי). טיפול בגלי הלם )shockwave therapy( הוא שיטה רפואית העושה שימוש בגלי קול עוצמתיים וקצרים כדי לעודד את מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף. ועדיין בתחום הרפואי, בבתי החולים תמצאו חדר-הלם, שנקרא גם חדר טראומה או חדר החייאה, ובו מטופלים פצועים וחולים שנשקפת סכנה מיידית לחייהם.

מהיכן trauma מגיעה? מאותה מילה ביוונית, שם מוּבָנּה פֶׁצע בגוף. רק בסוף המאה ה-19 החלו לקשר טראומה למצב נפשי. חקירת מקור המילה טראומה מביאה לשורש הלשוני tere שפירושו לשפשף, לנקב, לסובב. במשמעויות אלה הוא הביא ליצירתן של מילים שונות, לעתים רחוקות ושונות זו מזו. ביניהן: attrition שהיא שחיקה והתשה; וגם attorney, עורך-דין, מתוך כך שהפועל to turn, לסובב וגם לפנות, נקשר לכך שפנו אל אדם מסויים לייצג אינטרסים של אחר. עוד מאותו שורש to drill במובן של לחורר, לקדוח, ומכאן גם hand drill, מקדחת-יד. וגם המילה האיטלקית trapano למקדחה – שהולכת אחורנית, גם בצרפתית, לכלי ששימש לקידוח חורים זעירים בגולגולת.

ועכשיו שאלה: האם כל מה שנכתב כאן הולֵם את המקום? ואיך הולם קשור לכאן? בן-יהודה מגדיר הלימה זו בפשטות: "הלמה העטרה את ראשו, וכדומה, ישבה על ראשו בדיוק, שהראש מלא את חלל העטרה בדיוק". ולכן, על הכתרת המלך יואש אמר רש"י: "הנֵזֶׁר הוּא הָעֵדוּת, שֶׁכָל הָרָאוּי למלכוּת הוֹלמתוֹ, ושֶׁאֵינוֹ רָאוּי למלכוּת אֵינָּה הוֹלמתוֹ". מן הכתר התנ"כי ההלימה הגיעה למחוזות אחרים, החל בדברים שאינם הולמים את המעמד, בגדים שצבעיהם הולמים – ועד מדד הלימוּת הון הבוחן את היחס בין ההון העצמי של הבנק לבין נכסי הסיכון שלו, ושמירתו נועדה להבטיח שלבנק יש כרית ביטחון מספקת לספיגת הפסדים.