יאיר פלדמן / רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים
גיליון 859 · 15.07.2026

והפעם: הכסא של אבן-סעוד

הישענו לאחור בכורסה והתרווחו, כי אנחנו הולכים הפעם לדון בשורש שען, ולשם כך נישען על כמה וכמה מקורות, בלי להביט בשעון.

שען, והטייתו להישען, אומר המילון, פירושו להיסמך וגם לתמוך: חִשבו על עמוד או אדם שנשען על אחר, הוא נסמך עליו אבל גם תומך בו. ההישענות והתמיכה יכולה להיות פיזית וגופנית – כמו גם נפשית ורוחנית. מקור השורש אינו ברור והוא גם לא נמצא בלשונות השמיות. את שתי המשמעויות תמצאו במקרא: "וְהַמֶּלְֶּך [בן-הדד מלך ארם, בספר מלכים ב'] הִפְקִיד אֶּת הַשָּׁלִישׁ אֲשֶּׁר נִׁשְעָּׁן עַל יָּׁדוֹ עַל הַשַעַר", כלומר זה שהוסמך על ידי המלך, לצד "וְהִנֵּה שָּׁׁאוּל נִשְׁעָּׁן עַל חֲנִיתוֹ וְהִנֵּה הָּׁרֶּכֶּב וּבַעֲלֵּי הַפָּׁרָּׁשִׁים הִדְבִקֻהוּ" על המלך בקרב האחרון שלו, נשען כדי לנוח. מן השורש קיבלנו גם את רשת הדיור המוגן "משען" שהוקמה כבר ב-1931, לצד משענת הכסא, וגם את "משענת קנה רצוץ" שאין לסמוך עליה: "עַתָּׁה הִנֵּה בָּׁטַחְתָּׁ לְָך עַל מִשְׁעֶּנֶּת הַקָּׁנֶּה הָּׁרָּׁצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם... כֵּן פַרְעֹה מֶּלְֶּך מִצְרַיִם לְכָּׁל הַבֹטְחִים עָּׁלָּׁיו", דברי רַבשקה, שר-הצבא של סנחריב מלך אשור, לאנשי חזקיהו המלך. "גַם כִי אֵּלְֵּך בְגֵּיא צַלְמָּׁוֶּת לאֹ אִירָּׁא רָּׁע כִי אַתָּׁה עִמָּׁדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵּמָּׁה יְנַחֲמֻנִי" אומר משורר תהילים, ורד"ק מפרש: שבטך ומשענתך – כי הרועה ינהג הצאן במטה אשר בידו, ויישען עליו כשיעמוד.

למען הסר ספק, השעוֹן ממש אינו משורש זה אלא מהמילה שעה. ומי שמתקן אותו הוא שֶּׁעָּׁן, שבגלל האות ע' באמצעו אינו נוטה לפי משקל בעלי המקצוע עם דגש באות המרכזית, כמו נַפָּׁח או נַגָּׁר.

איור מתוך גיליון 859

לכסא שלנו יש משענת – ויש לו גם מִסְעָּׁד, החלק שנשענים עליו, וגם הוא עוזר כמו המשענת וסועד את הגוף. איך אגיע למשרד הסעד? גורסת הבדיחה הישנה, לך תמיד ישר, רק ישר. בעבר, המשרד הממשלתי שהחליף מאז את שמו מטעמי פוליטיקלי קורקט, נקרא משרד הסעד, אבל רעיון התמיכה היה ונשאר. סועד פירושו עוזר ותומך, גם כשמדובר בסעדים לבעלי-דין הקבועים בחוק. סועד הוא גם מי שמשתתף בסעודת מצווה, או להבדיל בסעודה האחרונה – ובכלל, קייטרינג נקרא בעברית הַסְעָּׁדָּׁה. ואיך קשורה לכאן המסעדה? גם בלשונות זרות, מסעדה היא restaurant, זו שמשקמת, סועדת את הסועד בה ומחייה את נפשו. ואכן, המילה restoration – של אתר ארכיאולוגי או של יצירת אומנות – היא בדיוק מכאן, וכמובן שמו של בעל המקצוע רסטורָּׁטור. ואין כל קשר ל-armrests, משענות הכסא, השואבות את שמן מן המנוחה, rest, שהן מעניקות לזרועות שנשענות עליהן. שָּׁהֲדִי במרומים שכך הדבר, אבל שהדי הוא בכלל העֵּד שלי, קרוב לשהיד בערבית.

איור מתוך גיליון 859

ועוד בערבית: לשורש המקביל והדומה סעד יש שני מובנים: הראשון, כמו בעברית עניינו עזרה, תמיכה. "סַעַדוּנִי" פירושו עִזרו לי. המובן השני הוא של הצלחה ואושר. ממנו, השמות סעיד, סעדָּׁה, מסעוד ומסעודָּׁה משדרות, וגם שם היישוב מסעדֶּה בגולן, וגם העיר פורט סעיד במצרים. ואיפה סעודיה – סליחה, לפי האקדמיה ללשון שמה הנכון והתקני הוא ערב הסעודית – שמה נגזר משמו של אִבְן-סעוד, מייסד הממלכה והמלך הראשון שלה. (מעניין אם היה זכאי לקצבת-סעד על כך שהוליד, לפי ויקיפדיה, 43 בנים זכרים חוקיים ועוד מספר בלתי ידוע של בנות ובנים לא חוקיים).

גיליונות קודמים

כל הגיליונות ←