יאיר פלדמן / רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים
גיליון 625 · 10.02.2021

והפעם: עושים צחוק מהעבודה

צחוק בצד, הגיע הזמן לשים את הצחוק באמצע, או לפחות לדעת מאין הגיעה המילה ולאן התגלגלה. בסוף, עוד תעלו חיוך.

איור מתוך גיליון 625

הנה כך מגדיר אותו מילון בן-יהודה: "פעולה טבעית של קולות פחות או יותר חזקים נדחפים ע"י זעזועי מיתרי הקול זה אחרי זה מגרון האדם מפני שמחה או תמיהה של רצון או של לעג בצירוף כוויצה מיוחדת של הפנים". לשורש צחק יש מקבילות בצליל ובמשמעות בלשונות האיזור – מכאן, למשל, דַחְכָּה בערבית (זהו התעתיק הנכון, ואל נא תריצו דחקות!) – והוא קרוב גם לשורשים גחך וחוך, שממנו הפועל לחייך והמילה חיוך. "מקור השורש הוא בחיקוי קול הצחוק" אומר המילון, שלא היה מספיק עדכני כדי להביא את הקיצור הסלולארי חחח, שלא לדבר על smiley, או את חי-חי-חי הוותיק מהם. מאותו שורש גם חוכא ואטלולא, ובעברית צחוק ולעג.

הצחוק יפה לבריאות והוא היה בן-בית במשפחת אברהם ושרה. "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד", כך מגיב אברהם על הבשורה שבגיל הרביעי עתיד להיוולד לו בן. גם שרה אשתו נשמעה מעט מבודחת: "וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ. וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי". ההמשך ידוע, אבל צוחק מי שצוחק אחרון. על עֵשָׂיו, שכל חטאו היה שיצא לעבודה כשאחרים ישבו בבית ורקמו מזימות נגדו, נאמר במידרש: "באותה שעה התחיל עשיו צווח ואומר בֹּא וּראה מה עשה לי התם הזה שכתוב 'ויעקב איש תם יושב אהלים'. לא די שצחק לי על שמכרתי לו את בכורתי והנה עתה לקח ברכתי". יצחק אביו נקשר גם בצחוק מסוג אחר לגמרי: "וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". פרשנות: מכאן שאבימלך הסיק שהיחסים שהוא רואה מעידים על כך שהם לא אח ואחות, אלא בעל ואישה.

איור מתוך גיליון 625
איור מתוך גיליון 625

הצחוק ייחודי לבני-אדם מכל הברואים, והחיוך קודם למילה המדוברת בפי ילדים. גם מבחינה לשונית הם כרוכים זה בזה – ולא רק בעברית. בצרפתית, למשל, sourire פירושו לחייך, ו-rire לצחוק. והכל מגיע מן הלטינית, שם subridere פירושה לחייך, ולִצחוק זה כמובן ridere. נשמע לכם מוכר? תפגשו אותם הרבה באַריה של הליצן העצוב באופרה של רוּגֶ'רוֹ לאונְקַווַאלו, "הליצנים". הנה טעימה של שורות מן המקור ובצידה התרגום לעברית:

אתה ליצן! Tu sei pagliaccio!

אנשים משלמים והם רוצים לצחוק כאן La gente paga e rider vuole qua

צחַק, ליצן, וכולם ימחאו כף Ridi, pagliaccio e ognun applaudirà

הפוך לבדיחות עווית ובכי Tramuta in lazzi lo spasmo ed il pianto

צחק, ליצן, על אהבתך השבורה Ridi, pagliaccio, sul tuo amore infranto

וצחק על הכאב שמרעיל את ליבך! E ridi del duol che t'avvelena il cor!

גיליונות אחרונים

כל הגיליונות ←