והפעם: מחופי נורמנדי ועד השלג בירושלים

אחרי מסע ארוך של פילוס בלתי-נלאה בים המילים, הגענו הפעם לשורש פלס, לדיון קצר שבו נשתדל לא להעלות את מיפלס החרדה של הקוראים הנאמנים.

כמו שורשים אחרים, מהם כאלה שעסקנו בהם בעבר, גם לשורש זה יש מקבילות צליל ומשמעות. המילון האטימולוגי של קליין מביא במקרה זה את השורש פלשׂ בשׂין שמאלית לפי החילופים השכיחים בין ס' ל-שׂ (כמון פרוסה ופרושׂה, סכין ושׂכין ועוד) – אבל גם את הקרבה לשורש פלשׁ, שין ימנית. והקשר הוא שפלש מובנו חָדַר, וממנו גם התפַּלש בחול ובאבק, קרוב למילה לפַלס שפירושה להחליק, ליישר, למשל את החול. פלש קרוב במובנו לגם למי שפולש, והמילון אומר שהמשמעות המקורית שלו אכן היתה לחדור, לפרוץ. המילה קיימת בכל לשונות האיזור, מערבית ועד אכדית, במשמעות של לפרוץ, חור, וכדומה. קרוב לכאן גם השורש בלש מתוך כך שפירושו לחקור, לחפש קדימה, ממש כשם שעושים הבַּלָּשים. מכאן הפַלְָשִׁים אשר שמם בלשון אתיופיה – הפולשים. אבל לפְלֶשֶת, הפלישתים ופלסטין אין שום קשר לכאן, ואולי, אם בכלל, זהו היפוך הגאים עם המילה שפֵלה.

נישאר בשורש הזה, שיחזיר אותנו מאוחר יותר לפלס המקורי. מכאן גם פעולה רפואית פַּלְשָׁנִית, ומכאן גם קומה מְפוּלֶשֶת בבניין שהיא קומת קרקע מקורה הנשענת על עמודים ופתוחה בצידיה ללא קירות היקפיים מלאים. מיטיבי-לכת בענף הבנייה מכירים "מֶדָה מתפּלֶסֶת", חומר דליל-למחצה מבוסס על מלט ששופכים על הקרקע והוא מתפלס בעצמו ולאחר מכן מתקשה.

התצורה הזו של השורש מחזירה אותנו אל הבניין – ואל הפֶּלֶס, אחד מכלי העבודה העתיקים ביותר המשמש בנאים ובעלי-מקצוע אחרים מזה דורות רבים. והוא מחזיר אותנו למשמעות היסודית של הפלס, המדברת על איזון בגובה, השוואת גבהים שחיונית בכל תהליך של בנייה. לא ייפלא, שמכשיר המשמש לאיזון ופילוס מצא את דרכו לעולם ההתנהגות האנושית, ומכאן אדם "ישר כמו פלס" – ממש כשם שהמאזניים זכו לתיאורים גראפיים לעשיית צדק ושוויון בין אנשים, מדימוייה של אלת- הצדק – ועד לסמל של רבות ממערכות המשפט, כולל הביטוי "מאזני צדק". הנביא ישעיהו אומר: "מִי מָדַד בְּשׇׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם".

בספר משלי נאמר "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכׇל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ", ורש"י אומר על כך: "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ. שְׁקוֹל דַּרְכְּךָ: הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, וְאָז כָּל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ... מִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ ע"י אֲחֵרִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה אַתָּה הַגְּדוֹלָה וַחֲבֵרֶיךָ יַעֲשׂוּ קְטַנָּה".

ומי מפלס דרכים? מפלסות השלג בגולן ובירושלים; וגם הספינות מפלסות הקרח בים הצפוני. וכמובן, הפַּלָּסִים שעושים את העבודה הקשה בחיל ההנדסה, שעל תפקידם אומרת ויקיפדיה: סיוע לכוחות השריון והחי"ר, וסיוע לכוחות בתחום החבלה וזירות המטענים, לפלס להם דרך מעבר. ועל אנשי הדורות הקודמים, היא מציינת כי במהלך הפלישה לנורמנדי, הפלסים יצרו נתיב למעבר כוחות וכך הביאו למפנה בקרב בחוף אומהה.

חוזרים לפלס הבנאים שלנו – שהומצא, אגב, בידי הממציא הצרפתי מלכיצדק תֶבֶנוֹ ב-1660 (הוא גם כתב ספר על אומנות השחייה, היה מזרחן, חוקר ומה-לא) – ומבוסס על בועת אוויר שמתמרכזת כאשר שני צידי הפלס נמצאים באותו מישור, מפולסים. באנגלית הוא level שמקורה בלטינית libella, שהיא עצמה הקטנה של המילה libra. מה שמחזיר אותנו לעברית: שקל היא גם שם של מטבע, אבל גם רמז לכך שפעם שקלו, איזנו במאזניים – ו-libra היא גם מידת-משקל, וגם מאזניים כמו בגלגל המזלות.