קופצים לביקור?

למקרה שלא שמתם לב – זהו גיליון 400 של "רגע של טריוויה"!

ברוח קפיצת-המדרגה שעשה ה"רגע" עד לגיליון 400, נעסוק הפעם בשורש קפץ.

נקפוץ לרגע לשתי משמעויות שכיחות-פחות של הקפיצה: הראשונה היא במשמעות של סגירה, ומכאן שפתיים קפוצות, אגרוף קפוץ וגם יד קפוצה של מי שממאן לתת. "וְלאֹ תִקְפֹץ אֶת יָדְָך מֵּאָחִיָך הָאֶבְיֹון. כִי פָתֹח תִפְתח אֶת יָדְָך לוֹ" נאמר בספר דברים. כשקופצים את השפתיים ומצמצמים את הפתח שביניהן, ניתן לשרוק – ומכאן סימן הניקוד שוּרוּק, וקפיצת השפתיים היא גם קיּבוּצן זו לזו כדי להפיק את תנועת הניקוד קֻבּוּץ, אחיו התאום של השורוק. מילון בן-יהודה אכן מעיר על הקרבה בין הקיפוץ לקיבוץ הרגליים ביחד לשם דילוג, וגם לפועל לכווץ.

קפץ שני הוא במשמעות של לחתוך, לקצוץ, וכאן הפועל נוצר דווקא מן המכשיר הנקרא קוֹפִיץ, אשר בקטעי-ספרות מיושנים תמצאו אותו בתפקיד של סכין-חיתוך, והוא מגיע אלינו מן היוונית kopis ומפועל דומה שפירושו לחתוך. לחובבי המוסיקה נאמר שגם הסִינְקוֹפָה נגזרה מכאן כי היא חיתוך או קיצור של תווים מסויימים לצורך הטעמה.

אבל, ואל נא יקפוץ עלי רוגזכם, נסכים שהשימוש הרווח יותר בפועל בא לציין תנועה מהירה, דילוג. בעברית שתמצאו רק במילון, לשורש קפץ קרוב השורש קפז, וכך גם בערבית ובארמית. ממנו שמו של בעל-החיים הנקרא קְפזְנָב, באנגלית springtail – שהרי spring בשפה זו אינו רק אביב אלא גם קפיץ. בספר ישעיהו מוזכר העוף קִפוֹז שזהותו לא התבררה, אך מוסכם שמשמעותו שמו היא קפְצָן (שם שהוצמד לסוג של סרטן זעיר החי בים התיכון). הקפיצה היא פעולה שגרתית – למעט אלה שקובעות שיאים אולימפיים לגובה, לרוחק ומשולשת – עד שנכנסה לביטויים רבים בלשון שהקשר בינם לבין קפיצה אמיתית הוא ממש קלוש: אנחנו "קופצים" לבקר מישהו בהפתעה, והדרך אליו נראית לנו כקפיצת-הדרך (הביטוי הזה, אגב, אינו מתייחס לקפיצה הרגילה, הניתור, אלא לקיצור והידוק של הדרך!) אנחנו מתגאים בילד ש"קפץ כיתה" ומגנים את מי ש"קופץ בראש", וגם הפכנו את הביטוי התלמודי על "הדיוט קופץ בראש" ל"חמור קופץ בראש"; אולי זה קרה לו מפני שהזִקנה קפצה עליו? בוודאי יש לכך סיבה, לפחות לפי מסכת שבת: "כל השטוף בזימה – זִקנה קופצת עליו". ראו הוזהרתם.

קפיצה אחרת, כזו שנכנסה להיסטוריה, יוחסה לישו והביאה לקריאת הר ליד העיר נצרת בשם "הר הקפיצה" – לכאורה, מפני שמתפללי בית-הכנסת רצו להיפרע מישו כשרמז על היותו משיח "ויְבִיאֻהוּ עד-גב הָהָר אֲשֶר נִבְנְתָה עִירָם עָלָיו לְמען השְלִיכוֹ מָטָה׃ אךְ-הוּא עָבר בְּתוֹכָם ויֵּלְֶך לְדרְכוֹ", לפי הברית החדשה. אך הממצאים והמקורות אינם תומכים בכך שדרך היחלצותו מהם היא שהקנתה להר את שמו. ממנו, בקפיצת- זמן, אנו יכולים לקפוץ ישירות אל שימושים מודרניים בשורש, למשל "הקפצה" של כוח צבאי למשימה במקום כלשהו; וגם להקפצה של הודעות בפורום אינטרנטי לפני שייבלעו בים של הודעות אחרות. וכמובן, כל אותן הודעות דרמטיות ש"מקפיצות" את כולנו, עד שמתחשק לנו "לקפוץ ראש" למי-הבריכה הצוננים – ומה שמרתיע אותנו הוא מנהגם של אחדים "להשתין מהמקפצה", שוויקיפדיה מגדירה "ביטוי ישראלי הבא לבטא מעשה פסול הנעשה בפומביות מופגנת, תוך שמבצעו אינו חש בושה על מעשיו או שהוא מתייחס בזלזול לדעת הציבור עליהם".

מן המקפצה אנחנו קופצים ישירות לקפֶצֶת, הטרמפולינה, שאין לה שום קשר לדונאלד טראמפ (הוא Trump והיא trampoline, מן ה-trampoli שהם קביים באיטלקית, ואלה קשורים למקור לשוני שממנו התפתחה גם האנגלית tramp, פוסע בכבדות, נווד – ומכאן הטרמפים שתופסים בדרכים. על הטרמפולינה אפשר לבצע קפיצות, "סלטות", salto (ביחיד) באיטלקית, שכמובן אין לו קשר למלח וגם לא לסלט – אלא ל-saltus הלטינית שעניינה קפיצה – וממנה, בקפיצה קלילה למאכל הלא-כשר בעליל saltimbocca, "הקופץ לתוך הפה".